תראו אותי
תראו אותי -מופע הארנבות של ד"ר קספר
הפורמט הקלאסי יהיה לכתוב שלום יומני היקר, אבל זה מרגיש לי קצת אייטיז ישר זורק אותי לזיכרונות ילדותי שרועה על מיטת היחיד נושכת את קצה העיפרון הצהוב וחולמת בהקיץ.
לא משנה כמה שנים עוברות בסוף אני מוצאת את עצמי בשעות הקטנות של הלילה כותבת. לתחושתי אולי האינטרנט זה הפורמט המנצח עבורי , כזה שלא גורם לי להגיש משועבדת.
זאת לגמרי התחלה צולעת ,לא משופשפת, של מישהי ששכחה שפעם היא רצתה לכתוב.היום אני כבר לא רוצה, אבל אני חייבת מרגישה את זה מפעפע ובורח לי החוצה מהאצבעות אל המקלדת.
לעיתים אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה מילים מחכות להיאמר ושוקעות להן לתוך עצמן.אז שלום לך סייברספייס- מרחב וירטואלי – קיקיוני ,שיכול להכיל את הקצוות שאני מורכבת מהם.מקום משלי שיאחד את האהבות שלי תרבות, אוכל ,ילדים , פולמוסים, טיולים, ספרים, מוזיקה.
יהיה פה שמח ויהיה פה עצוב , ציניות לצד סנטימנטאליות
כזאת אני הרבה צדדים ובלגן
אבל עם אהבה גדולה למילה הכתובה.
יקירה,
קראתי את שניהם.
מקסים, מקסים, מקסים.
את פשוט מעולה. הכתיבה שלך נוגעת ומרגשת.
ושמחה שסוף סוף מצאת את מה שאת מחפשת.
בהצלחה!
(אולי גם אני אתחיל כבר לעשות משהו עם זה???)
נשיקות
אי אפשר שלא להזדהות עם עם מה שכתבת.התרגשתי מהכתוב ומהכתיבה,ובעיקר מחשיפת הפן שידעתי על קיומו אבל לא יצא אל הפועל כך עד עכשיו.קראתי היום מאמר בנושא בריאות שנכתב ע"י איזשהו ד"ר….ובסופו 10 טיפים לבריאות טובה,זה שהכי זכור לי מכולם אומר :תאפשר לעצמך ביטוי אישי ! .נשמח לקרוא עוד…תמשיכי.