ארכיון חודשי: יוני, 2010

מסע בזמן בלי לזוז מהכיסא

תחושות בתוליות שנדמה כאילו נחווה אותן רק פעם בחיים, הן צרובות לנו בתודעה,מרפרפות אבל בלתי ניתנות להשגה. הזכרון הזה נטמע בנו ואנו עסוקים כל החיים בחיפוש אחר התחושה ההיולית הזאת.

אני אוחזת באמתחתי מספר תחושות כאלה שנמצאות בד.נ.א של תת המודע שלי . צילן הערטילאי מכה בי לפתע בלי הכנה.לפעמים בהבזקים של תחושה מוכרת אך בלתי מושגת כשחולף גל ריח מוכר או כשאני צופה בסרט וחשה שהוא מנגן לי על מיתרים חבויים אבל לא מצליחה להתחבר לתחושה. זה נמצא שם באוויר ואני כמעט נוגעת בתחושה ההיא הקדמונית.

לישון או לא לישון זאת השאלה

אלה הרת גורל האם להניח את היום שהיה מאחוריי או שמא להיכנס למיטתי , להתכרבל בכרית ולחלום

את אותו היום ממש שהנחתי מאחור.

או אולי למשוך עוד קצת, לשים גפרורים בעיניים רק בשביל לדעת שחייתי קצת בשבילי ביום הזה.

יש משהו בשעות המאוחרות שמתגנב אליי , נכרך לאיטו עלי כצמח מטפס וגורם לי לרצות לגנוב

עוד כמה דקות של שקט. הבית קולותיו נדמו , נשאר אור קטן צהבהב ונשימות מתוקות קטנות.

תראו אותי

ראו אותי -מופע הארנבות של ד"ר קספר

איך להתחיל ?

הפורמט הקלאסי יהיה לכתוב שלום יומני היקר, אבל זה מרגיש לי קצת אייטיז ישר זורק אותי לזיכרונות ילדותי שרועה על מיטת היחיד נושכת את קצה העיפרון הצהוב וחולמת בהקיץ.

לא משנה כמה שנים עוברות בסוף אני מוצאת את עצמי בשעות הקטנות של הלילה כותבת. לתחושתי אולי האינטרנט זה הפורמט המנצח עבורי , כזה שלא גורם לי להגיש משועבדת.