פוסט בלגן וסקנדל בנמל

אני עוד בהתאוששות ממרץ בו גם עבר עלי הוריקן פורים. פורים שהיה החג האהוב עלי. כולו שמחה ואפשרות ביטוי עצמי והגשמת חלומות הפך למרתון משימות. מארגון תחפושות לילדים ועד יצירת משלוחי מנות בהתאמה אישית לבני המשפחה. בתוך כל הריצות והארגונים האבא של היה חייב לעמוד לשרות המדינה בארץ ובחו"ל מה שאומר שכחצי חודש תפקדתי על תקן אמא יחידנית. התאוששות אמיתית החלה רק השבוע וראו זה פלא הנה חג האביב בפתח וכבר יש באמתחתי רשימה מכובדת של מטלות לשבועות הקרובים. כל ההקדמה הזאת היתה רק כדי להסביר למה אין לי כח לכתוב ארוכות ובכלל לחשוב אבל הצטברו לי כמה המלצות מפורים,מקסימום תתלשו ותשמרו לשנה הבאה וגם המלצה אחת אביבית קיצית שנקטפה בשרב האחרון של יום שישי.

המלצה ראשונה היא על מתכון ליקר תות שנלקח מהרשת. בעולם אוטופי הייתי מבצעת הליך ארוך של הבשלת הפרי ותסיסתו במרתפים אפלים. מרתפים אפלים באזור מגוריי אין כי רובם נוכסו לצרכי מגורים ונקראים היום דירות פרטר. גם הכנה של חודשיים מראש היא משהו שלא יסתייע אני צריכה את הסיפוקים שלי עכשיו ולא אחר כך,על כן חיפשתי ומצאתי את המתכון הזריז והמקוצר.לצערי לא הצלחתי למצוא את הקישור ועל כן מתקשה בקרדיט

ליקר תות של בחורות (אבל גם בחורים שמחים לגום ממנו בחשאי) -משקה ורוד וטעים טעים.

מה צריך :
1  ליטר מים

600 גרם סוכר

1 קילו תותים

אלכוהול לבחירתכם – אני השתמשתי בוודקה גם רום יכול להיות טעים

מה עושים :

מכינים מהסוכר והמים סירופ סוכר – כלומר מרתיחים יחדיו בסיר עד שהסוכר נמס. אחר כך מבשלים עוד כמה דקות עד שנוצר מרקם של סירופ נוזלי.

מרסקים את התותים בבלנדר. עכשיו מגיע השלב המעיק במתכון את מיץ התותים צריך להעביר במסננת על מנת שיתקבל מיץ חלק ,מסונן ונטול גופיפי תותים

מאחדים את מיץ התותים המסונן ואת סירופ הסוכר ומוסיפים אלכוהול כרצונכם. אני הוספתי על הכמות הזאת בערך 250 מיל' וודקה בקלות אפשר להכפיל את הכמות אני תגברתי מאוחר יותר.

מצננים היטב היטב, מתמוגגים מהצבע הורוד המשגע ומהטעם המתוק מתוק הזה.

אזהרה זה מרגיש לא מסוכן, זה טעים ולא נושך אבל זה עושה את העבודה אז לשתות ולהמתין כמה דקות עם הריפיל.

בנוסף עוד חוב מפורים אוזני המן למות למענם שנלקח מהבלוג המקסים "תענוגה" – זה אולי מעט אנכרוניסטי לפרסם מתכון של אוזני המן אבל מכוון שמהבצק המופלא הזה ניתן לעשות גם עוגיות וגם בסיס לפאי אני ממליצה עליו בחום – פריכות, חמאתיות ועדינות  של למות למענם.

אוזני ההמן של נאוה מתענוגה :

מה צריך

(הכמות מספיקה לכ- 60 יח')

400 ג' חמאה רכה מאוד

200 ג' אבקת סוכר (2 שקיות)

4 חלמונים

570 ג' קמח (4 כוסות + 2 כפות)

כף גרידת לימון

מה עושים :

מרככים את החמאה במיקרוגל

מוסיפים לקערת החמאה 200 ג' אבקת סוכר ומערבבים במקציף ידני.

ממוסיפים חלמונים – אחד אחד, תוך כדי ערבוב עד שהם נטמעים בתערובת המשחתית.

מוסיפים את גרידת הלימון

ובסוף, בזהירות מוסיפים את הקמח תוך כדי ערבוב התערובת, עד הפיכתה לבצק.

זהו כמה פשוט ככה טעים. אני אפילו לא טרחתי על המילוי ומילאתי את האוזניים בשוקולד נוטלה. במאמר מוסגר ובווידוי חושפני: אני באתי למשימה כולי חששות,מעודי לא אפיתי בבית אוזני המן. כל מי ששוחחתי איתו בנושא במאמץ לחפש את המתכון הפחיד אותי ותהה אם באמת השתגעתי לעשות אוזני המן תוצרת בית והפליג בתיאורי הקושי. החשש הגדול ביותר שלי היה איך אצליח ליצר משולש מעיגול (ככה זה שלא נולדים בתיה עוזיאל). הבצק הזה היה כל כך טוב אלי והתמסר לידי הענוגות וגם אם לעיתים מעט התפרק הוא רוסן בקלות ויצרתי (מסתבר שזה ממש אינטואיטיבי היצירה של המשולש) אוזני המן קטנטנים ומתוקים שהיו להיט המסיבה בכל מקום שבורך במשלוחה. העוגיות שהכי מתחברות לי לעשות מהבצק הזה זה את העוגיות פרח ריבה זה בצק קלאסי עבורם.

לקינוח וסגירה הרמטית של פורים מצרפת את שתי היצירות הפרטיות שלי בתחפושות המקוריות שלהם

תחפושת מקס הילד הלוחם

יותיק הילד הלוחם על משקל מקס הילד הלוחם מספרו של עוזי וייל

תחפושת הצעקה פורים 2011

איתי הגסטרונום הצועק

לסיום מתוק והבלגן המובטח מהכותרת ובלי שום קשר לפורים אלא רק לאביב הקייצי ששרה עלינו בסוף השבוע אספתי  המלצה בנמל תל אביב. לאחר תרדמת חורף חזרנו לדגום את הנמל בשבת. נדיר שאנחנו מגיעים לנמל בשבת בדרך כלל בשבתות עד שמוצאים חניה השמש כבר שוקעת אבל מכיוון שהעונה עוד לא התחילה הרשנו לעצמנו להיות נועזים. על הנמל כבר המליצו מספיק ללא ספק זהו אוצר בלום לבילוי עם ילדים. הפעם אני ממליצה על מקום חדש בשם סקנדל שהוא בית ממכר לגלידה ופיצות . עוד אחד?  תרימו גבה בתימהון מה גם שזה קצת צלצל לי כחיקוי לאייסברג וולקנו הצמוד. אבל מכוון שכבר היינו בקצה הסיור שלנו עם פעוט עייף ונרגן החלטנו לדגום את המקום. המיקום של סקנדל הוא לא בחזית ההתרחשות לכן אולי הוא עומד ריק רוב הזמן והתנועה בו דלילה. הוא נמצא בגב של שילב צמוד לחנות לעלא מבית קום איל פו, המוכרת עיצובים ישראלים מודרנים ודברים נאים למדי. אנחנו לא באנו לאכול על כן לא ניסינו את הפיצות אבל ראינו את התנור של הפיצות שנראה מרשים למדי. אנחנו באנו בשביל הגלידה, הגלידה במקום היא גלידת מכונה מה שנקרא בז'רגון  גלידה אמריקאית אבל לא  האמריקאית הפושטית אלא גלידה משובחת במרקם של גלידה אמריקאית. יש לא מעט טעמים וגם גלידת יוגורט. במקום יש דלפק עם המון תוספות משובבות עינים גם מתוקות ממתקיות כגון דובונים , שוקולדים , עדשים קטנטנות וגו' וגם פירות.המנה בשיטת יוגו יש כוסות חד פעמיות מתכלות  בגדלים שונים, בוחרים את טעם הגלידה ותוספות כמה שרוצים. יותיק לקח כוס קטנה (14 ש"ח) ,הקראתי לו את כל הטעמים והוא בחר בנחישות בנוטלה. "יותיק שאלתי אותו מה זה נוטלה ?" הביט בי בעיניים עגולות ותוהות ואמר לי "לא יודע"  מה שאומר שלילדים יש חיישני שוקולד בלתי נראים. בעיני מצא חן מאד שניתן לרכוש מנות בגביע  בגדלים שונים כולל גביע קטן במחיר מינמלי של 8 ש"ח. לא היתה מאושרת ממני לאור התגלית, אני מתקשה לאכול את מנות הענק הנהוגות בכל מקום, מנה כזאת קטנה בגביע לחלוטין מספקת את צרכי ואני חושבת שזה מאד העלה את מד שביעות הרצון שלנו מהמקום. אני אכלתי גביע גלידה שוקולד לבן שהיתה מאד טעימה ומתוקה במידה. האבא של לקח גביע גלידת ריבת חלב שהיתה מחוזקת אלכוהולית וגם היתה מאד טעימה. זאת לא הגלידה בהא הידיעה, וגם לא תגלית הגלידות הישראלית. אבל דווקא בנמל לדעתי זה אחד הפתרונות הטובים הן מבחינת גודל המנה והן מבחינת התוספות המפנקות והחינמיות (במחיר הכדור) לילדים והן מבחינת נעימות השרות. שווה

©

מודעות פרסומת