אולה ברצלונה

זהו הנחיתה הגיעה אז מה אם בפועל נחתנו לפני שלושה שבועות מאז ראשי בעננים ולא הצלחתי להושיב את עצמי לכתוב. איך הכל התחיל בעצם ,איך זה שאמא אחת לשני ילדים שלא מצליחה להתנתק מהם גם לא בשעות הלילה מרגישה שהצורך לנסוע רחוק , לבד משתלט עליה , ככה זה היה הרגש הוביל אותי לקום, לעשות מעשה ולשתול במוחו של האבא של את הרעיון המבריק שאנחנו חייבים חופשה זוגית בערבות אירופה הרחוקות. וכך החל להתגלגל לו כדור שלג שבסופו נחתו בתיבת המייל שלי שני כרטיסי טיסה אלקטרוניים. פעם ראשונה מאז שנולד בכורי שאני נפרדת מהם לחמישה ימים שלמים ,מלאים ובלי נקיפות מצפון.זהו רגע מכונן בחייהם של כל זוג הורים, ההבנה לילדים יש זכות קיום עצמאית, שאפשר לשחרר אותם ובאותה הזמן להשתחרר בעצמם, להרגיש ראויים לכל דקה של חופש. בחרנו לטוס לברצלונה לא בגלל שכולם טסים לשם אלא בגלל שיש בה את התמהיל המדויק לחופשה זוגית מספקת עבור שנינו. אוכל מעולה, הרבה אלכוהול, מזג אויר נעים , שיק אירופי וכמובן איך אפשר בלי כדורגל. (הכדורגל לא היה משאת נפשי אבל אני מוכנה לשלם מחיר פעוט עבור חידוש ימנו כקדם ובכלל מנסה להיות בת הזוג המושלמת , לא תמיד בהצלחה יתרה). יצאנו אל שדה התעופה באישון ליל, החלטנו לעשות צעדת לילה אנחנו ומזוודות הטרולי שלנו בדרכנו אל תחנת רכבת מרכז, התעכבנו קלות כשלצערנו גילינו שתחנת הרכבת בבורסה סגורה ומסוגרת ונאלצנו לצעוד קצת יותר מהמצופה, אף על פי הרכבת התגלתה כדרך מושלמת ,זולה ,יעילה ,מהירה ונוחה להגיע לשדה התעופה. למי שגר בקרבת מקום ממליצה בחום. עלות הנסיעה הזוגית ברכבת היא :29 ₪ (אם היינו לוקחים מונית עלות הנסיעה כ – 150 ₪). באופן מפתיע על אף חששותינו הכבדים שיהיה עיכוב עקב עומס טיסות  או תורים אימתנים בשדה מפאת החג (טסנו בחג סוכות) הכל עבד חלק וטיסת הצ'רטר שלנו מבית  אייר אירופה יצאה בזמן והייתה טיסה נעימה ככל שטיסת צרט'ר יכולה להיות נעימה (מי שתכנן את המטוסים הקטנים האלה עם מינימום מקום לרגלים והרגשה קלסטרופובית צריך למצוא לו איזה נקמה הולמת ). ארבע וחצי שעות אחר כך (אחרי כריך וקפה שווים בארקפה בשדה,חייבת לציין לטובה את נמל התעופה שלנו שבו גם בחמש לפנות בוקר ניתן למצוא קפה ואוכל ראוי בניגוד לנמלי התעופה הגדולים של אירופה שבהם בשעות הלילה המוקדמות כבר הכל סגור ומסוגר) נחתנו בברצלונה היישר מהמטוס ליום שמש מלטפת. לא הזמנו חבילת נופש אלא בחרנו להזמין עצמאית מלון וטיסה כך שלא חיכתה לנו הסעה מהשדה לעיר עצמה. מה שלמדנו לדעת הוא שהתחבורה בברצלונה מאד נגישה, נוחה וזמינה. כשגמרנו את כל עניני שדה התעופה יצאנו לאולם הראשי וממנו ירדנו לרחבה בה מחכים אוטובוסים (שאטל) חינמיים המעבירים את הנוסעים לתחנת רכבת ממנה ניתן להגיע בנסיעה  קצרה של כ – 22 דקות למרכז העיר. התחנה בשדה התעופה היא תחנת יציאה על כן בדרך כלל אין בעיה של ישיבה ומטען. עלות הנסיעה הוא 3.20 יורו לאדם (בערך לא זוכרת אם עשרה סנט לכן או לכאן) וללא ספק זאת התחבורה הזולה והנוחה ביותר. הרכבת עוצרת במספר תחנות גדולות בעיר אבל הכי נח להגיע לברצלונה סאנסטס (Estacio de Barcelona) שזו התחנה המרכזית של העיר וממנה יש נגישות גבוה לכל מקום.

לינה – מלון המראות

חיפשתי באינטרנט את מקום הלינה המושלם עבורנו אני והוא לא חובבים מלונות , חיפשתי משהו שירגיש לי נח וכיפי ולא רק מקום לינה אלא מקום שיהיה כיף בו לנח, להתכרבל, להתפנק ושיהיה בתקציב הגיוני. בין כל התמונות הרבות שראיתי התאהבתי במלון מסוים. חששתי לרכוש חתול בשק,עשיתי בדיקה ב- Trip Advisor וחוות הדעת היו נפלאות.

החלטתי ללכת עם הלב שלי והזמנתי. איזה כיף היה להיכנס למלון ולגלות כמה ההזמנה הייתה מושלמת עבורנו. מדובר במלון בוטיק קטנטן עם מעט חדרים, צוות אדיב בצורה יוצאת דופן ,צעיר ,תוסס ונחמד בעל המלצות משובחות ורצון אינסופי לעזור. במלון עצמו יש מסעדה שזכתה לשני כוכבי מישלן איכשהו הצלחנו לפספס אותה. החדרים הם מסוג החדרים שלא בטוח שתרצו לצאת מהם.אמנם הם אינם גדולים,אבל מרווחים,מזמינים ומעוצבים לעילא. ראוי לציון במיוחד זה שניכר שהושקעה מחשבה מרובה ברצון לתת לתייר את ההרגשה הנוחה ביותר  – יש קופסת הפתעות שבה יש הכל אפילו סכין גילוח חד"פ עם שפופרת של קצף גילוח, חלוקי מגבת נעימים ונעלי בית, טלוויזיה ענקית (שלשמחתנו גילנו שיש לה חיבור USB ויכולנו להתפנק לנו במוזיקה שלנו ) בר משקאות יקר שם משמש כמקרר ובו שמנו את המשקאות שרכשנו מבעוד מועד בסופר הסמוך). יש מראות רבות כיאה לשמו של המלון, טוש סופני של הסופים עם זרם אליפות ומים חמים יש שירותים עם טלוויזיה ובידה. ומיטה חלומית,מיטה ענקית וממש ממש נוחה. העיצוב כולו לבן ומאד מזמין, עושה שקט בעיניים ופשוט נפלא. חסרון אפשרי למי שנבוך וסובל מבעיות אינטימיות, דלת השירותים שקופה יש עליה פסים אטומים אבל זה מאבד מפרטיות הישיבה.דבר נוסף יש אינטרנט אלחוטי במלון חינם אבל האות רוב הזמן נמוך, זה פחות הטריד אותי כשראינו שאנחנו מצליחים לדבר שיחה יומית בסקייפ עם הבית.בקומה העליונה במלון יש גם סאונה, מרפסת שמש ובריכה קטנטנה, אנחנו לא ניצלנו כי מזג האוויר לא התאים אבל בתקופות אחרות זה בטוח נחמד למנוחה לאחר יום עמוס צעדות. מבחינת מיקום,המלון ממוקם עשר דקות הליכה מהראמבלה ומוקף חנויות רבות יוקרתיות , מסעדות רבות ונחשב לאזור יוקרתי למדי (GARCIA).

המלון ההורס שלנו

אטרקציות

אנחנו באנו להסתובב ברגל, האבא של אומר לא באתי לסמן וי במחברת התיירים שלי. עשינו את מה שאנחנו בעיקר אוהבים כלומר ללכת ברגל והרבה בחלקים השונים של העיר.הכרנו את העיר ברגליים. החלק האהוב עלי הוא בעיקר ללכת לאיבוד ברחובות הרובע הגותי, וברחובות המקיפים את הראמבלה. טעינו והסתובבנו ובדקנו כל סמטה שיוצאת. צעדנו עד הים וחצינו את העיר לצידה השני לביקור בחוף הים המקסים. ההרגשה שלא עזבה אותנו היא שאנחנו בעיר אחות של תל אביב. נכון שזו עיר אירופאית ,יפה ומלאת היסטוריה, אבל האווירה הכללית היא הדומה ביותר לתל אביב מכל הערים האירופאית שדגמתי. הקצב שלה , החיים התוססים, הים , האופניים, האוכל , היין , הצעירים הכל מוכר, מרגיש דומה להפליא לאזור המגורים הטבעי שלנו.

 הפעם החלטנו להיות הכי תיירים שאפשר בלי להתבייש – תמיד אנחנו עוטים עלינו את אווירת הסנוביזם ומנסים לגלות את העיר האחרת זאת שהתושבים חיים בה ולא התיירים,הפעם החלטנו שגם להיות תיירים בעיר שמבקרים בה בפעם הראשונה זאת חוויה ראויה. ומכוון שהחלטנו להיות תיירים בזבזו ממיטב כספנו ורכשנו כרטיסים לאוטובוס התיירים העירוני (23 יורו לכרטיס יומי , 30 יורו לכרטיס של יומיים).לאוטובוס יש שלושה קוים. השנים המרכזים הם האדום והכחול. יש לקווים המון תחנות וניתן לרדת ולעלות בכל תחנה ,של כל קו לאורך כל שעות היום עד שמונה בערב. כל נוסע מקבל אוזניות וחוברת קופונים וזוכה לשבת בקומה העליונה של האוטובוס הדו קומתי, להתחבר עם האוזניות ולשמוע הסברים על העיר ואתרי התיירות שלה. אנחנו לקחנו את האוטובוס ביום השלישי לשהותנו, אחרי שכבר התעייפנו מצעדות אינסופיות והיה נחמד לצפות בעיר בנסיעה וגם לקבל הסברים. עם האוטובוס הגענו גם לפארק גואל שלטעמי האישי הוא ביקור חובה. פארק יפיפה, מאד כיף לטייל בו גם באזורים היותר שקטים שלו וגם באזורי ההמולה. וגם הגענו ל-"פואבלו אספניול" – הפואבלו זה מסוג המקומות שבטוח הייתי מוותרת עליהם, אבל לשמחתי הפעם התפתיתי ללכת. מדובר בעיר קטנה שהוקמה בתוך העיר- מספר רחובות שהבניינים שבהם הם בעצם שחזורים של מיני מבנים מפורסמים מרחבי ספרד. המקום נבנה בשנת 1929 עבור הועידה הבינלאומית ותכננו להרוס אותו לאחריה. השחזורים מקסימים, המבנים מאד יפים וההרגשה שמתהלכים בתוך תפאורה של סרט. המקומם הוא שמחיר כרטיס גבוה מאד כ – 9 יורו (אנחנו קיבלנו הנחה בזכות הקופונים של אוטובוס התיירים ושילמנו כ – 7 יורו).המחיר גבוה כי בעצם אין שום דבר לראות בפואבלו, יש המון חנויות ,בתי קפה ומסעדות , יש סדנאות יצירה לילדים וקצת אפשרות לראות איך האמנים עובדים אבל זה בעצם מקום שבאים אליו כדי להוציא כסף לרכוש בחנויות או לאכול או סתם לטייל ואין שום סיבה לדמי הכניסה האסטרונומיים.

יום טיול – ליום טיול נסענו למונסרט (Montserrat) – בחרנו לנסוע עצמאית לכנסיה שעל ההר, ההתמצאות בברצלונה מאד קלה ופשוטה ואין שום בעיה להגיע לכל מקום עצמאית ובקלות יתרה. כדי לנסוע למונסרט צריך להגיע ברכבת התחתית ל – Placa De Espanya   משם ניתן לרכוש כרטיסים לרכבת +לרכבל שיוביל אתכם במעלה מונטסרט. המחיר הוא כ – 16 יורו לנסיעה הלוך ושוב ברכבת + ברכבל. יש אפשרות נוספת (מלבד הרכבל)להעפיל אל מונסרט בעזרת רכבת כחולה עתיקה שנוסעת במעלה ההר התלול – מלמעלה הנסיעה נראית משגעת הרכבת הקטנה נוסעת על צלע ההר טובלת בנוף הירוק. אבל לרכבל יש את הקסם שלו, הנסיעה תלויים על כבל אחד דק בעודנו מתרחקים מקרקע מוצקה , תלויים בתוך תא קטן בין שמים וארץ הכי קרוב לתעופה עם ציפורים מול נוף שהולך ומקיף אותך מכל עבר, מתפרץ עליך, מוכיח לך כמה שאתם קטן מול היקום וכוחו. הביקור במונטסרט עצמו חביב ,הכנסייה חביבה לא מהמרגשות שראיתי, המוזיאון בהחלט מפתיע וזימן לנו חוויה מעל המצופה. בסה"כ חוויה טובה ,לא חיונית אבל נחמדה. אני מצרה על כך שלא ניצלנו את היום מחוץ לברצלונה לביקור בבית של דאלי (בטוח נעשה את זה בפעם הבאה).

משחק בקאמפ נואו – מי היה מאמין שאני אבזבז מזמני היקר על משחק כדורגל ולא סתם משחק, משחק של ליגת האלופות. לאבא של זה היה ברור שברצלונה זאת עסקת חבילה עם ביקור וצפייה במשחק בקאמפ נואו האצטדיון המפורסם והמרשים של העיר ברצלונה ושל קבוצת הכדורגל הקאטלונית הגאה – "בארסה". כדורגל זה משהו שרחוק ממני לפחות כמו הרי ההימלאיה וללא ספק הייתי מעדיפה ביקור בהימלאיה על צפייה בכדורגל. אבל חייבת להצהיר בריש גליי שהחוויה הפתיעה אותי לטובה. הכרטיסים למשחק של בארסה מול פילזן חיכו לנו בבית המלון (הזמנו מראש באיסתא ספורט והם עשו אחלה עבודה). אל המגרש הגענו כמובן בסיועה האדיב של רכבת התחתית יחד עם עשרות אלפי אנשים נוספים. נדהמתי לגלות שלא היו פקקי תנועה בקרבת האצטדיון. גם הכניסה לאצטדיון זורמת כאילו מדובר בקהל פעוט של כמאה איש. מדובר באצטדיון שבתפוסה מלאה מכיל כ- 100 אלף איש ובערב המדובר הייתה תפוסה כמעט מלאה. יש המוני שערים ולכל שער יש תת שער כך שלא היו פקקים בשום מקום. הרחבה שלפני הכניסה לאצטדיון משרתת את ההמון במכירת אוכל ומשקאות וגם שם לא נרשמה התנפלות המונית, יש מזנונים רבים גם בתוך האצטדיון ובשום מקום לא צריך לחכות,להתעצבן. השרות אדיב ומחויך ובכל מקום בעיקר ניכרת ההתרגשות. הספקנו לעשות סיבוב בחנות הרשמית של הקבוצה ולהתפעל מרמת המסחור של כל פריט שאפשר רק לחלום עליו. המחירים לא הגיוניים כך שהספיק לנו רק לנשום את האווירה ולצאת אל האולם עצמו. האווירה מחשמלת מצד אחד רגועה כמו בבילוי בבר השכונתי, משפחות שלמות ,בני זוג בעיצומם של פגישות רומנטיות ,קבוצות של חברים , קבוצות של חברות מכל המינים וכל הסוגים. לפני תחילת המשחק הקהל קם על רגליו ושר את המנון הקבוצה אני דמעתי מעוצת התחושה החזקה והתקווה שהאויר נטען בה. המשחק היה מרתק ומלא הזדמנויות ועוד יותר החמצות בסה"כ היו עשרים ושנים  התקפות ורק שני גולים. חוויה מומלצת גם למי שלא חובב כדורגל. מרתק לראות איך אפשר לנהל אירוע כזה בצורה מכובדת ומכבדת את הקהל ואת נותני השירותים כאחד. (אפילו בשירותים של הבנות לא היה תור). גם אחרי המשחק הקהל התפזר בניחותא , ועל אף העומס הרב בתחתית, אף אחד לא דחף , קילל או התעצבן. חוויה מרשימה ומכוננת.

המשחק בעיצומו

אוכל:

זול זה לא. אבל קולע בול לטעמי האישי זה האוכל הטעים ביותר עלי אדמות. מנות קטנות המון פירות ים, דגים , ירקות הכל טרי הרבה שמן זית ולחם שכולו קשה ,מתפצח וטעים. אוכל נקי, פשוט בלי להתחכם הכי קרוב לטעמים נטו. וכל זה כל הטבע המופלא הזה נשטף עם טונות של אלכוהול. מי חיפש את גן עדן ולא מצא?

ההמלצה הראשונה שלי היא להתחיל כל יום אבל כל יום בשוק הבוקריה. אין התחלה טובה מזה לבוקר. הלינה שלנו לא כללה ארוחת בוקר על כן החלטנו לפתוח את הבוקר עם קפה ומאפה או כריך קטן ברוב בתי הקפה בעיר יש עסקאות מוצלחות שכאלה לבוקר. אבל איכשהו הרגלים הובילו אותנו לשוק הבוקריה – שוק האוכל המפורסם של ברצלונה.זה שוק חלומי, אין לי מילים לתאר לכם את האושר שלי כשהגענו לשם, כמו ילד בחנות סוכריות זה לא מתחיל לתאר אולי ילד בכלבו של סוכריות. הצבעים ,הריחות ,חומרי הגלם ,המוכרים ,הססגוניות הכל כל כך מפתה ומזמין. הדוכנים נקיים ללא רבב, מסודרים אוכל ואסתטיקה זה שילוב מנצח. הכל כל כך יפה שפשוט כואב הלב לא לקנות.בשוק יש מספר ברים מוקפים בשרפרפים המציגים את מנות היום לראווה, פשוט צריך לתפוס כסא ולבחור מה אוכלים הבוקר. השעה הייתה עשר ובכל מקום שהסתכלנו ישבו אנשים ואכלו שרצים בכל הגדלים ובכל צורות. ההבנה לא איחרה להגיע אנחנו גם רוצים. ליבנו נטה למקום שנקרא "בר סנטרל" הזמנו לנו "גמבות" – אלו השרימפסים המקומיים ,ענקיים, אדמדמים ,נימוחים ומתוקים להשתגע. שמים אותם לצריבה קלילה על הפלאנצ'ה עם רוטב של חמאה פטרוזיליה ושום. הזמנו גם מנה של סרדינים קטנטנים שגם הם קיבלו טיפול פלאנצ'ה. כל אחד קיבל צלחת ובה שלושה גמבות ושלושה סרדינים. וסלסלה קטנה של לחם להספיג את מעט הרוטב שנשאר. היה ברור שלארוחה שכזו קפה לא יתאים אז הלכנו על קאווה וכך מצאנו את עצמנו מתעלפים מעונג בשעה עשר בבוקר. ארוחה שכזאת עולה לזוג כ – 45 יורו. כאמור לא זול אבל איכות שכזאת לא דגמנו במחוזותינו. הגמבות היו בטעם של אמברוזיה. לא יכולתי לתאר שבשר של סרטן יכול להיות רך ומתוק בצורה שכובשת את כל בלוטות הטעם הקיימות על הלשון. והסרדינים בשר לבן, כל נגיסה אוצרת בתוכה טעמים של ים, מליחות ושרידי טעם של שום מפונק בחמאה. היה לנו ברור שבימים הקרובים כל בוקר יתחיל בדיוק באותו מקום בשוק הבוקריה. היו לנו שלושה בקרים ניסינו בר נוסף שהיה נחמד ושם טעמנו לראשונה צדפות רייזור (razor) מעולם לא נתקלתי בצדפות הללו טרם ביקורי בברצלונה. אלו צדפות ארוכות , דקות , יש להם גוף די מכובד ומרקם צמיגי והן מאד מאד טעימות בעיקר כשהן מוגשות עם הרוטב הירקרק של הפטרוזילה , שום ושמ"ז. ביום האחרון חזרנו לבר סנטרל שלטעמנו היה המקום הכי מגניב בשוק. כדי לתפוס כסא , צריך להיות זריז, עקשן וקצת חוצפן. אין תור מסודר אורבים למישהו וכשהוא קם מתלבשים לו על המקום. אחרי פעמיים שאיגפו אותנו מכל הצדדים למדנו להשתחל וזכינו בעוד ארוחה מופלאה. לקחנו פלטה מעורבת ש דגים ופירות ים. קיבלנו מנה עשירה שהכילה שני דגים קטנים, שני גמבות , צדפות וצדפות רייזור וקלמרי. אחד הדגים היה דג טונה נפלא, צרוב בדיוק במידה ,מלא בטעמים במרקם של סטייק בקר. חשוב לי לחזור שוב לגבי המחירים הם לחלוטין מחירי מסעדות , לא זולים בכלל אבל התמורה נפלאה ואת אווירת השוק והכיף מקבלים בחינם.

הבוקריה

שוק החלומות - הבוקריה

המלצה שניה היא מסעדה שלא היינו מגיעים אליה ללא פקיד הקבלה החביב עלינו שהמתיק לנו בסוד את שם המסעדה ואמר שהיא ממש מגניבה אז הוא צדק. יופי של מקום. הגענו מאוחר באזור אחת עשרה וחצי בלילה ונדמה כאילו הלילה רק התחיל. ישבנו על הבר כך שהייתה לנו זווית טובה על המטבח הפתוח ועל המנות שהוזרמו החוצה. כולן נראו מדהימות. שם המקום  PACO MERALGO  והוא טאפאס בר אמיתי ללא פשרה על איכות האוכל. אנחנו כל הזמן היינו באינטראקציה עם הברמן והסועדים מסביב והרגשנו מספיק נח להתייעץ על מנות עם כל הסביבה. הזמנו מספר מנות האבא של הזמין את תאוות חייו אויסטר גדול ורוטט , בשרני ולטעמו מושלם אני הזמנתי פרחי קישואים ממולאים מוצרלה. זאת אחת המנות החביבות עלי שמאד קשה למצוא אותה בארץ. אחר כך המשכנו לקרפצ'יו טונה אדומה בטעם אסיאתי קליל והזמנו גם פינצ'וס עם טרטר בקר (פינצ'וס מנה קטנטנה שמוגשת על לחם/ באגט /מאפה) שהיה לא פחות ממושלם. הטרטר היה טרי, מתובל במידה מספקת אבל לא דורסנית, ממלא את כל חלל הפה בטעמים משתנים עד שנשאר רק הדהוד. בסוף הארוחה הזמנו לקינוח קנולי קטנטן ממולא בקרם גבינה שהיה סיום מנצח בגודל ובטעם. (על כל הנפלאות + אלכוהול + קפה הללו שילמנו 47 יורו ששווים כל סנט).

המלצה שלישית – בר מוט לאחר שקראתי פוסט ברצלונה של ביסים ושל בצק אלים הספקנו ביום האחרון הגיע לבר מוט שהיה קרוב יחסית למלון שלנו. זאת הייתה ארוחת הפינאלה שלנו, ארוחת פרידה מברצלונה. הגענו בשעה לא כל כך מוצלחת רבע לשבע בערב. אמנם לא נאלצנו לחכות בתור אבל המטבח היה סגור ויכולנו להזמין מתוך מגוון מצומצם של מנות. הזמנו לנו מנה של צדפות קטנות שזה כמו לפצח גרעינים בטעם ים ומנה של בשר פילה עם כבד אווז. וואו לא ציפינו לזה הגיע בשר רך להדהים במידת עשייה מושלמת שבין מדיום לריר ועל כל חתיכה כזאת מדליון כבד אווז שהשתלב בצורה מופלאה עם מיצי הבשר הניגרים. והבשרים השתלבו לדואט מושלם והזכירו שגם לבשר טוב יש מקום מכובד במטבח האלמוות. (שתי מנות + לחם + קאווה + בירה + מים מינראליים = 63 יורו). האוכל מוצלח ,המקום נחמד האווירה קצת פלצנית לטעמי.

המלצה רביעית- הפסקת פינוק. לא ממש אוכל אלא נשנוש אבל כזה ששווה לעצור בשבילו. באזור הרובע הגותי סמוך למוזיאון פיקאסו נמצא קפה בר –  "EUSKAL TABERNA"  – הסגנון הוא בר פינצ'וס נכנסים לחלל מעוצב על הכתלים יצירו אמנות והאווירה חשוכה ומחשמלת. במקום בר ארוך שעליו מגשים מלאי כל טוב, בכל מגש כזה מסודרות מנות פינצ'וס מתוקות ומלוחות מכל המרכיבים והצורות. כל פינצ'וס קטן שכזה נראה כמו יצירת אומנות בפני עצמה והכל מפתה, צבעוני וחושני. מקבלים צלחת מהברמן ולוקחים מה שרוצים כשעושים חשבון סופרים את מספר הקיסמים ולפי זה מחייבים. (משהו כמו 1.20 לפינצו'ס). אנחנו אכלנו פינצ'וס עם גרבדלאקס שהיה מעולה, עוד אחד מעין מיני פאי גבינה מלוחה, פירות יער וריבה ועוד שניים שאני כבר לא זוכרת. הכל היה טעים ונשארנו עם טעם של עוד לצד כל זה כמובן לגמנו קאווה.

המלצה אחרונה- לקנות מוצרים בשוק הבוקריה ולעשות פיקניק (בפארק גואל למשל ) – השוק ערוך למפקנקים והוא מציע מגוון אדיר של מוצרים שאפשר לקחת. יש בכניסה לשוק חנות מאפים מעולה אנחנו רכשנו שם את הלחם קוקה, יש שם המון מאפים טעמים. רכשנו חתיכות חמון בקופסה, גבינות משלושה סוגים, פאטה כבדשנמכר בחתיכות קטנות. רכשנו לנו בקבוק של סנגריה (בגלל שלא היה חם בחוץ הטמפרטורה של המשקה נשארה סבירה ) ולקינוח אננס טרי בקופסה עם מזלגון. ללא ספק אחת הארוחות המהנות.

מילים אחרונות על ברצלונה – ברצלונה היא יופי של עיר, אולי לא מהיפות בערי אירופה אבל  מהחיות והתוססות, לטמפרמנט הישראלי היא מאד מתאימה מבחינת חיי הלילה שלה והאפשרויות הרבות. העיר מאד תרבותית ומשופעת במוזיאונים קטנים אין לי תובנות אם הם שווים משהו כי הגבר שלי לא היה בעניין. אני מאד אוהבת מוזיאונים קטנים וייחודיים וללא ספק מתכננת לחזור לשם בפורמט אחר ולבדוק את הנושא התרבותי. קניות זה לא הצד החזק שלנו לחובבי זארה, מנגו וה.מ יש בשפע. יש המון חנויות מאד שוות מסביב לראמבלה וגם ברובע הגותי יש יופי של חנויות אמנם יוקרתיות אבל עם דברים ייחודיים לחובבי הז'אנר. האלכוהול זול להפליא ,עמדנו משתאים מול מחירי היין במרכול אבל גם במסעדות על כל שולחן כמעט רואים בקבוק יין המחירים זמינים ומאפשרים. אנחנו הסתובבנו מבושמים כמעט לאורך כל היום. התחלנו את הבוקר בקאווה , בצהריים קנקן סנגרה ובערב מה שבא, בין לבין במלון החזקנו גם יין וקאווה כך שזה שאני בכלל זוכרת משהו זה מפתיע בפני עצמו. היה לנו מאד כיף להיות אנשים, חופשיים, בלתי תלויים, משוחררים ממחויבות למשך כמה ימים. סתם להיות אשה וגבר בלי שלל התארים שאנחנו רוכשים לנו בחיי היום יום (אשתו, בוס, עובדת, כלה, אמא וכו') החופש הזה שבלהיות בחופשה או שמא ניתן לומר להיות חופשי הוא משכר (משקר..) אבל הוא חיוני. היה מוי מוי כיף הסתדרנו מעולה, דיברנו בליל של  אנגלית, אטלקית וספרדית קלוקלת ולא נרשמה שום בעיית תקשורת. הספרדים מאד חביבים ומסבירי פנים ונכונים לסייע לתייר. העיר עצמה נוחה לתפעול , התחבורה זמינה. אני התפעלתי מכמה שהיא מונגשת לנכים וכמה שהיא מוטת מחזור. נזכרתי בלמה אני כל כך מאוהבת באירופה מאז ומתמיד. אין כמו סתיו באירופה, האוויר הזה קסום, העלים הנושרים, המש המתחלפת באפרוריות סתוויות והרוח שאין כמותה בעולם.

©

מודעות פרסומת