מסעדת רפאל

מסעדת רפאל הותיקה של השף רפי כהן מתחדשת אין סיבה טובה מזאת לבקר בה שוב. רפאל אחת המסעדות הכי יציבות שזכיתי לסעוד בהן בסצנה הקולינארית הסוערת בישראל. לאורך השנים סעדתי בה מספר פעמים ותמיד יצאתי בתחושה שיש מי שמחזיק היטב במושכות במקום זה ויודע את העבודה. הרמוניה מוחלטת בכל הפרמטרים שצריכים להתקיים לסעודה מוצלחת החל מעיצוב נעים ומלטף שעושה את הישיבה נינוחה ומשוחררת דרך פינוק בפרטים הקטנים, אוכל ללא נפילות ,מוקפד ואיכותי גם אם לא מרגש וחדשני , צוות מן המשובחים שפגשתי לבבי במידה, חברמני במידה, מאד קשוב ונכון לסייע ולא יהיר ומתפלצן. ממש בועה חוץ תל אביבית בלב הכרך הגדול. תהיתי מה נעשה ומה יעשה השינוי למסעדה. המסקנות לא קרה כלום הבועה נשארה, הנינוחות והנעימים נשארו, הצוות התחלף אבל נשאר בדיוק כמו שהיה. הכל נשאר רק הוחלפה התפאורה בתפאורה יותר עדכנית , צבעונית. המקום נראה נפלא מלא בשיק, נותן ביטוי לאקלקטיות של העידן החדש ומאפשר ישיבה מגוונת גם בר , גם ישיבה לשולחנות בר גבוהים וישיבה אל שולחנות רגילים.הצבעים חמים ואדמדמים לצד צבעי קרם ושמנת. הכיסאות נוחים ומזמינים להתרווח (כן גם אלו של הבר שאנחנו דגמנו). התפריט עבר שינוי כלשהו אני מניחה (לא זוכרת את התפריט הקודם) אבל לא בצורה דרסטית, הרעיון נשאר זהה למה שהיה, חומרי גלם מעולים, מטופלים בעדינות ובכבוד הראוי להם. המנות לא מפונפנות ומחצינות את הטעמים והחן  של המאכל המרכזי בצלחת. המחירים מאידך עודכנו כלפי מעלה ומדובר במסעדה יקרה (וגם יוקרתית ללא ספק). על אף המחירים הגבוהים אני מצאתי את המנות נותנות תמורה מלאה לכסף, יצאנו שבעות ,מאושרות ומבושמות. ללא ספק כשארצה לפנק את עצמי באוכל איכותי ובערב שכולו נעימות אחזור לרפאל. אני שמה דגש על המילה נעים בפוסט הזה, כי זאת ההרגשה המרכזית שרפאל גורמת לי לחוש. שום דבר לא מנסה ללכוד את תשומת הלב של הסועד, אין ניסיון להיות הרפתקן או לסחרר את הסועד במנות נועזות או "מיוחדג'ות" או בעיצוב הרפתקני וישיבה מאתגרת. רוח המקום ששורה על הסועד היא: תתרווח בכסא ,אנחנו ממש יודעים מה אנחנו עושים, אתה בידים טובות. המנה אולי לא תהיה כזאת שיכתבו עליה בגאזט אבל היא תהיה בדיוק המנה שחלמת לאכול, עשויה בצורה המיטבית, כזאת שתוציא ממך אנחה של עונג. ההגשה (הצילחות) נהדרת, כלים מרהיבים, מאד מוקפד מהמפית ועד החמאה הרכה שמגיעה בפנכה מכוסה בנייר שעווה איכותי עם לוגו המסעדה. תענוג צרוף.

אז מה אכלנו? הגענו בשישי תשע בערב, לא הזמנו מקום מראש ונמצא לנו מקום בקושי רב על הבר.

החלטנו להתמקד במנות הראשונות. כשיושבים על הבר יש אפשרות לקבל גם מנות מסוימות בפורמט של חצי מנה זה מאד שימח אותנו ושירת לנו את המטרות. ישבנו וקיבלנו סלסלה של לחם הבית – שלושה סוגי לחמים ובראשם הפוקאצ'ה החלומית של רפאל. בנוסף קיבלנו פנכת זיתים תוצרת בית מעולים! ופנכת חמאה.

הזמנו מנה של קרפצ'יו לוקוס – עם טרטר לימונים ועירית בשמן ארומטי (85 ₪ – אמרתי שיקר) – מנה לימונית, חמצמצה מאד כולה צועקת טריות. הלוקוס טרי ובשרני. יש למנה הזאת טעם של קיץ. התענגנו עליה מאד.

 קרפצ'יו לוקוס לימוני

הזמנו קלמרי פלנצ'ה חצי מנה עם קרם עגבניות פיקנטי וריחן סגול (75 ₪) – הגיעו ארבעה קלמרי טרים וסגלגלים, צרובים בדיוק במידה ונחים על רוטב עגבניות צח וטעים. מנה פשוטה ומבוצעת לעילא.

קלאמרי פלנצ'ה

קלאמרי פלנצ'ה

הזמנו גם ראשי ארטישוק עם רוקט , צלפים, אנשובי ופרמז'ו (68 ₪ ) – שלושה לבבות ארטישוק טריים ,גדולים ומבושלים אל דאנטה לא רך מדי ולא קשה מדי. כמעט לא מתובלים, רעננים ,טריים ונגיסים הטעם מגיע מרוטב העשוי מהצלפים והאנשובי שעוטף את העלים הירוקים ומחמיא להם להפליא, ואילו את הלבבות רק מלטף במין עננת טעם מרוחקת.

לבבות ארטישוק

לשתיה לקחנו שני קוקטיילים – אני ביקשתי מרגריטה תותים וקיבלתי משקה נהדר ,אלכוהולי במידה רבה ובכוס הולמת. חברתי לגמה אחד ממשקאות הבית מוחיטו הבית , לא זוכרת את שמו שהיה מאד טעים והגיע בכמות נדיבה להפליא ובכוס מרהיבה. כל אחד מהקוקטילים עלה 48 ₪.

 מוחיטו של רפאל

הברמנית החביבה פינקה אותנו בצ'ייסרים ממשקאות שהכינה כך שאני יכולה להמליץ בחום על הגרסה של רפאל לקוסמופוליטן שהיא מעולה ומאד מתאימה לנשים חובבות קוקטילים מתקתקים. דגמנו עוד קוקטייל על בסיס אספרסו וואן גוך וניל שהיה טעים מאד מאד.

ניסינו לא להתפתות לקינוח לא הצלחנו – הזמנו לנו מבחר פטיפורים. מנה יפיפה. דימיתי אותה לטס מלא בתכשיטים קטנים וצבעוניים. טעים אבל לא מרגש. (45 ש""ח)

פטיפורים

פטיפורים

במהלך הארוחה קפצנו לחמארה שזה הבר של רפאל – הוא נמצא בחלל המסעדה אבל בחדר נפרד ושונה באוירה לחלוטין. חשוך, מוזיקה נהדרת די חזקה, מותר לעשן אז המקום די אפוף עשן אבל חביב להפליא.

ישבנו לא מעט שעות על הבר. לא נתנו לנו להרגיש לא בנח להפך. אני ממליצה בחום להשקיע מעט יותר מסעדה סטנדרטית בתל אביב ולאכול ברמת גורמה אמיתית. בעייני רפאל זאת קלאסיקה, ללא חדשנות או הרפתקנות קולינארית אבל יציבה ומרגשת, אוכל כל כך טעים ואיכותי ומדויק חוויה  קולינארית מהמדרגה הראשונה.

 ©

מודעות פרסומת