וונג

לפני כשבוע קראתי על שני מקומות אסיאתים חדשים שנפתחו בתל אביב. בהיותי חובבת שלא לומר מכורה לאוכל ממזרח אסיה על כל גווניו שמתי לי למטרה להגיע למקומות הללו ויפה שעה אחת קודם.  וכך כשהחל הדיון הקבוע באוטו "מה אוכלים השבת" בפרץ אסרטיביות שאינו אופייני אמרתי אוכל אסיאתי. שתיקה , תדהמה! האבא של הביט בי במבט מאשים של :את חותרת תחתיי . הגסטרונום שללא ספק הרבצתי בו את משנתי הקולינרית בהצלחה יתרה לאורך השנים זרח מאושר וכלום פוד כהרגלם של כלום פוד המשיך לתקוע את הראש באנגרי בירד'ס חלל מבלי להבין שגורלות נחרצים בשעה זאת ממש. המסעדה הראשונה שהחלטנו לדגום היתה "האנוי" ברחוב לילנבלום , חניה מזמינה חיכתה לנו בפתח המסעדה אך ברם,אולם (מחווה לתוכנית האיכות מעושרות ,קצת תרבות חברים ) המסעדה היתה סגורה. המשכנו שנים וחצי רחובות צפונית רק כדי להגיע למסעדת וונג השוכנת ברחוב רוטשילד מספר 15 על חורבותיה של סושידו. למזלנו השעה היתה רבע לארבע על כן לא נאלצנו לחכות בתור ששמענו היה גדול למדי שעתיים קודם לכן.

הגסטרונום מבסוט ומחכה לאוכל שיגיע על קוצים

הגסטרונום מבסוט ומחכה לאוכל שיגיע על קוצים

המסעדה נעימה למראה, שולטים בה צבעים קרמיים נעימים ,שולחנות מעץ מלא ,מגוון כסאות אקלקטיים, אהילים בהירים שילוב של מראה טבעי אך מודרני, המשמש תפאורה נאה לסוג האוכל. הישיבה מרווחת להפליא השולחנות ממוקמים רחוק למדי זה מזה כך שיש תחושה של מרחב ואינטימיות מצד שני יש מעט שולחנות במסעדה. אנשי הצוות רבים ונעימים הם מאד משתדלים להיות קשובים ולתת מענה. אבל מרגישים קצת קרטועים המלצרים לא מכירים עדין היטב את כל המנות, בקשות נענות אחרי זמן רב, בשירותים לא פינו את הפח שהיה עמוס בניירות. כל אלו לא פגמו בהנאה שלנו.

כמה יפה כאן !

כמה יפה כאן !

התפריט במסעדת וונג מחולק לכמה קטגוריות מנות ראשונות , מרקים, מנות רול (ספרינג רול'ס) , דים סאם באו (לחמניות מאודות ) ומהווק נבחרת הנודלס. התפריט לא ענק אבל בהחלט רחב ומקיף ונותן המון אפשרויות. כל מנה נשמעה מעולה והבחירה שלנו לא היתה פשוטה.הגסטרונום בחר במרק מיסו. גילוי נאות לא הספקתי אפילו לטעום את המרק שלא לדבר על לצלם המרק הגיע ותוך מספר דקות נעלם כלא היה. צבעו היה אדום ארגמני הוא הפיץ ניחוחות נעימים. הגסטרונום הזמין את המנה בגרסת המיני (14 ₪) וקיבל מרק צח ,בלי טופו או אצות בפנים. בתפריט יש גם מרק מיסו גדול  (28 ₪) ושווה לשאול אם הוא מגיע עם טופו ואצות בפנים.אני הזמנתי מרק פו – בו – מרק צח ויאטנמי (26 בגרסה הקטנה והמספקת / 48 בגרסה הגדולה ), לשלוחן הגיע קערה גדולה למדי המכילה נוזל צלול ובו שוחות רצועות דקיקות של בשר שייטל שמתבשלות במי המרק,מעט בצל ירוק ואטריות. לצידו מגיעה צלחת עמוסה כל טוב עלי כוסברה, עלי סלרי, בצל ירוק, נבטים ,וגלגלי פלפל צ'ילי אדום וכמובן רבע לימון. את כל הגינה הזאת שופכים לתוך המרק ,משפריצים מיץ לימון ומתענגים מהטריות של כל המרכיבים. אני בחרתי שלא להוסיף את הצ'ילי אבל באומץ לב החלטתי לנסות להכניס למרק גלגל פלפל צ'ילי בודד והוא שדרג את טעמו של המרק להפליא. החריפות נתנה למרק את הקיק שחיפשתי והיה לי קצת חסר.

מרק פו בו

מרק פו בו

רצינו להזמין מנה של שיפודי שרימפס מהמנות הראשונות שנקראה לנו טעימה להפליא אך לצערנו המנה חסרה מזה כמה ימים בתפריט התנחמנו בזרועות של סלט שנקרא "bean mi salad"מדובר בסלט קר על מצע אטריות סובה, ברוטב חרפרף שוכנות לבטח שעועיות ירוקות, נתחי ברוקולי ובצל ירוק. המנה צבועה בצבע ירוק עז של טריות ,הירקות מוגשים אל דנטה בצורה מושלמת ומדויקת שמשאירה להם את כל הטעם הטרי אבל מאפשרת לנגוס בהם בשמחה. את כל הכבודה הזאת מקשטות רצועות דקיקות של נתחי חזה עוף שנאכלו בשמחה על ידי הכלום פוד. (28 ₪)

אפשר לראות את הצבע הטרי והמפתה של הירקות וכמה יפים הנתחים הורדרדים שמקשטים את הסלט.

אפשר לראות את הצבע הטרי והמפתה של הירקות וכמה יפים הנתחים הורדרדים שמקשטים את הסלט.

עברנו להתנסות בקטגורית הדים סאם ממנה הזמנו "beef banh" – לחמניות באן מאודות ממולאות בתבשיל בקר בעל צבע חום עמוק ,בשר נימוח ,רטוב ועז טעמים. (36 ₪) במנה מקבלים שתי לחמניות מאודות שעל כל אחת מהם תלולית בשר המלוטפת באיולי שמרכך את הדומיננטיות הבשרית. אנחנו ביקשנו את המנה בלי הירוקים והצ'ילי הנספחים לה על מנת שכלום פוד יוכל להנות ממנה. ואכן הוא אכל חצי לחמנייה בשמחה. לטעמי הלחמניות מעט בצקיות מדי, אולי עוד טיפה אידוי נדרשת.

סלופי ג'ו בגרסה האסיאתית

סלופי ג'ו בגרסה האסיאתית

אחרונה חביבה דגמנו מנה ממנות הווק- מה קונג נודלס (43 ש"ח) – מנת אטריות בתפריט כתוב אודון /ביצים לא שאלו אותנו איזה סוג אנחנו בוחרים ובחרו עבורנו בנודלס. אני משוגעת על אטריות האודון אבל מכיוון שהבעלים החוקיים שהמנה היתה שייכת לו היה האבא של שבכל מקרה לו היה נשאל היה בוחר באטריות ביצים (אם באמת היתה לו זכות הבחירה לא היינו אוכלים בוונג , אוכל אסיאתי זאת אף פעם לא הבחירה הראשונה ,השניה או השלישית שלו, נכון שאמרו לכם שניגודים נמשכים ?) אז לא אמרנו כלום. מלבד אטריות יש במנה נתחי בקר, אפונה ירוקה, פטריות אוזן, ברוקולי ופטריות ברוטב ממרח סויה ארומטי, ג'ינג'ר ושום.. (כן אני לגמרי מצטטת מהתפריט). האבא של בדרך כלל לא מחבב מנות נודלס אך הפעם הוא היה מאושר מהמנה. הירקות זהרו כאזמרגדים ירוקים בתוך תלולית האטריות החומה מבריקה ונוצצת. כל אטריה צופתה ברוטב בצורה מדויקת אך לא שחתה בו. הירקות נותרו בצבעם הטבעי העז ובמידת בישול מדויקת שמשאירה אותם פריכים ונגיסים ולא הופכת אותם לסמרטוטיים וספוגיים. לכל מרכיב במנה היה טעם נפרד וביחד היתה בה הרמוניה מושלמת. הרוטב היה מאוזן להפליא עם נטיה למליחות מפנקת ולא תוקפנית. לא נתגלו במנה סימני מתיקות בלתי נסבלת שהרבה פעמים מקשטת מנות אסיאתיות בארץ.

טעיםםםםםםם !

טעיםםםםםםם !

עד שהמנות החלו לזרום לשולחן (זה לא לקח הרבה זמן) פינקו אותנו על חשבון הבית בסלט שמורכב מנבטים (לא רק אותנו זאת כנראה מדיניות המקום) ומלפפונים ירוקים קשים, לא קלופים מלוטפים ברוטב טחינה ומקושטים בשומשום קלוי. אני והאבא של התענגנו על כל ביס מהסלט. זהו סלט גאוני שמוציא את המתיקות הנחבאת אל הכלים של הנבטים ומדגיש את כל הטעמים הנפלאים של הרוטב במפגש שלו עם המרקם הקשה של המלפפון. ניסיתי לתחקר את המלצרית על מנת לקבל ממנה אולי טיפ מה מכיל הרוטב מלבד טחינה, אך מלבד לגלות שלסלט קוראים סלט נבטים ברוטב מיסו ,העלתי חרס. אני מניחה ועושה הקש לוגי פשוט שיש תערובת של מיסו המעורבבת עם הטחינה אבל באמת שאין לי מושג מה עוד היה שם.

הנה הסלט הגאוני, בעודי מקלידה את הפוסט אני מלאה געגועים אליו..

הנה הסלט הגאוני, בעודי מקלידה את הפוסט אני מלאה געגועים אליו..

המנות יוצאות מהר למדי מהמטבח והן זרמו לשולחן אחת אחרי השניה. מה שהיה מוכן הגיע. אם רוצים לעשות הירארכיה שווה להגיד מראש.

מה לגבי החשבון?  טוב ,תשבו לא באמת תשבו, זה לא אמיתי על כל המנות הללו שילמנו את הסכום האגדי של ..במקור 147 ש"ח כנראה בגלל שהמקום עדין בהרצה קיבלנו הנחה של 15% ועל כן גיהצנו 125 ש"ח. כשקיבלנו את החשבון חשבנו שאנחנו לא רואים טוב. משפחה יותר רעבה מאיתנו יתכן והיתה זקוקה לעוד מנה אבל גם אז המחיר היה נשאר הגון ויותר מהוגן.

קינוחים יש שניים בננה מטוגנת ומשהו עם טפיוקה שאזל בעת הביקור שלנו. אנחנו בחרנו לדלג על השלב הזה בארוחה והילדים התפנקו להם ביוגו הסמוכה.

אה וכמעט שכחתי לספר לכם על האטרקציה המדהימה שיש במסעדה. דלת השרותים נראית כמו חלק מקיר העץ המקשט את המסעדה. הילדים היו כל כך מבסוטים שהם צריכים להכנס לתוך הקיר ממש כמו בהארי פוטר… גם זה העסיק אותם דקות לא מעטות.

סיכום משפחתי: הגסטרונום שירש את אמא שלו התעלף על האוכל, טעם מכל המנות והיה מבסוט בכללי. אני נהנתי ומתכננת לשוב לדגום חלקים אחרים בתפריט. כלום פוד נו זה כלום פוד הוא נשנש ולא ממש אכפת היה לו והמבקר הקשוח האבא של גם יצא מבסוט כך שלא נותר לי אלא להמליץ בחום.

©

מודעות פרסומת