קציפת תותים ומרשמלו עננית – נטולת גלוטן ופרווה
המשפט "כל הדרכים מובילות לרומא" מצלצל לכם מוכר?
כי אם היו צריכים לעשות לו התאמה אישית אצלי סביר להניח זה היה "כל הדרכים מובילות לאוכל" – בין אם מדובר בפעולת האכילה עצמה, בהגיגים על אוכל, בהסנפת אוכל או כל מה שיש בו את השורש א.כ.ל- ותסלח לי מורתי המיתולוגית ללשון אם אין קשר בין השורש שמצאתי למילה שאני דנה בה- יש לי בלקאאוט לפעמים כשזה מגיע לנושא הזה.
האובססיה הקולינרית שלי שהחלה אי שם בשלהי שנות השמונים קיבלה בשנים האחרונות רוח גבית עת הפכה למגפה כלל עולמית שאני שמחה להזדנב בשוליה, ולחיות אותה במרשתת במלוא עוזה.האבא של כבר נצפה כשהוא מביט בי בייאוש ומסנן "את צריכה גמילה", "אין לך משהו יותר טוב לעשות חוץ מלגלוש בחיים", ועד למשפט המחץ- "יהיה לך נקע באצבע בסוף" וכך, במסגרת הריפרושים האינסופיים, נתקלתי בפוסט (קורע, כמו כל הפוסטים שלה) של מורקייק, שמספר על הבייבי החדש שלה באתר "מנטקה".
הרעיון פשוט- מדי זמן מה יבחר חומר גלם שאיתו ישחקו הבלוגרים (ישחקו? מה פתאום! לא משחקים עם אוכל – הבלוגרים יאפו, יקנחו, ייצרו- תשלימו לבד מה שנראה לכם).
חודש אחרי ההכרזה, יפרסם כל בלוגר בבלוגו מתכון מהמם-משגע-הורס-שווה-במיוחד עם חומר הגלם שנבחר. תלחצו על המילה מנטקה ותגלו קישורים לכל הפוסטים עם חומר הגלם שנבחר.
קראתי את הפוסט של מור וחשבתי לעצמי 'יא אללה! מגניב! אולי, אולי אני אהיה אמיצה מספיק לקחת חלק בפרוייקט הזה?'. התחבטתי, התלבטתי, פשפשתי היטב בלבבי. הפחד המכוער שלי ממחויבות הרים את ראשו, אבל אני באתי מוכנה אלי קרב, ולפני שהעצלות תשוב לשלוט במאחז- שלחתי מייל למור והופ'ס- נרתמתי לפרוייקט מרתק. התוצאה? מפליא איך מחומר גלם אחד נוצרות כל כך הרבה מנות יצירתיות, מרגשות ומגוונות ונכתבות מילים רבות כל כך מלאות חן ורגש. לכל בלוג יש את הקצב שלו, את הקול שלו ואופי משל עצמו, קצת כמו צפייה בבבואת המיקרוקוסמוס שאנחנו חיים בו.
עם תום החלק הבירוקרטי של ההצטרפות לפרויקט, קיבלתי הודעה שבה נגלה לי חומר הגלם הנבחר לחודש זה. בחשש מה הצצתי רק כדי לגלות שהכוכב הוא … מרשמלו!
מזל שלא השפרצתי את המים שבדיוק לגמתי (שקר וכזב- כן השפרצתי על המכנסים וגם קצת על המקלדת).
מרשמלו?! זה חומר גלם?!
זה לא שאני לא אוהבת מרשמלו, אני מאד אוהבת מרשמלו – כמה מחבריי הטובים הם מרשמלואים, אבל מכאן ועד ליצר מתכון של ממש ממרשמלו ?! למרבה הפליאה לאחר דקות ספורות בלבד התגבש לו המתכון.
נתתי לעצמי ללכת דרור עם האסוציאציות שמרשמלו מייצר אצלי. כשאני עוצמת את העיניים ומגלגלת את המילה מרשמלו על קצת הלשון אני חושבת על עננים, צמר גפן מתוק, אסם מלא כותנה והלחיים החמימות של הילדים שלי כשהם ישנים. מרשמלו זאת נוסטלגיה מתוקה של פשטות ילדותית. כל אלו חיברו אותי למתכון קלאסי שאימי היתה עושה. מתכון שהולך נהדר בדיוק עכשיו בסופה של עונת התותים שבא עלינו לטובה. אני קוראת למתכון הזה קציפת תותים עננית – העננות המתבטאת באווריריות מתוקה המגיעה משילוב המרשמלו בגוף הקציפה.
מה צריך?
לקציפה:
1.2 קילו תותים – לנקות היטב ולהסיר את העלים הירוקים
2 חלבונים בטמפרטורת החדר
2 כפות סוכר
¾ שקית מרשמלו גדולה
חופן נאה קליפות תפוז מסוכרות – קצוצות דק (מי שאוהב לא חייבים, לטעמי השילוב של תות תפוז מוצלח במיוחד)
לקולי תות שיקשט את הקציפה: (לא להיבהל מכינים סירופ תות נשמע יותר פשוט נכון ?)
מחית תותים – תישאר לנו מחית מקילו התותים של הקציפה, הסברים מפורטים בהמשך.
שתי כפות סוכר מחוקות
שתי כפות ריבת תות
פקק דרמבוי (אם אין דרמבוי גם גרנד מרינייה יהיה מעולה )קורט מלח חצי כפית תמצית וניל
לקישוט תותים:
250 גרם תותים חתוכים לקוביות
כפית חומץ בלסמי
30 גרם אבקת סוכר
לקישוט שקדים בקרמל מלוח: (לא חייבים לעשות בבית ניתן לקנות בכל מרכול / קיוסק סמוך לביתכם ואפשר גם לוותר בכלל לטעמי זה מוסיף קראנצ'יות נעימה למנה)
50 גרם – חצאי שקדים לבנים קלופים
ארבע כפות סוכר חום עדין
¼ כפית מלח
מה עושים?
בשלב ראשון – מכינים את הקציפה. למרות שהפוסט ארוך למעשה זהו קינוח פשוט מז'אנר הקלי קלות על אף שהוא 'נקרא' ונראה ארוך.הוא מכיל מעט רכיבים שכולם זמינים.
מתחילים בקציפת התותים – את התותים חותכים לחצאים ומרסקים למחית בבלנדר.
את החלבונים מניחים בקערת המיקסר, נקייה ללא רבב וללא טיפת שומן. (טיפ חשוב- אם תהיה טיפת שומן סוררת החלבון לא יקציף. אני מעבירה חצי לימון על הקערה ודפנותייה לפני ההקצפה)
מתחילים להקציף במהירות נמוכה-ולאחר כדקה מעלים את המהירות לבינונית. כשרואים שמתחיל להיווצר קצף נאה מוסיפים כף אחת מחוקה של סוכר, להקציף כדקה, להוסיף כף נוספת, להקציף עד שנוצר קצף יציב ומבריק היוצר שבילים יפים ונותר יציב כנטיף קרח גם כשמרימים את המקצפת.
עכשיו צריך לעבוד מהר, כי בשלב הזה נכנס המרשמלו – אותו נמיס במיקרוגל.
בשלב הזה נדרשת זריזות – המרשמלו הוא חומר גלם עדין מאין כמותו, שנשרף בקלות, ולכן נפעיל את המיקרו לפרקי זמן קצרים על מנת להמיס אותו. נתחיל ב – 15 שניות .נוציא, נערבב היטב, ונראה אם המרשמלו זקוק לעוד קצת חום. אם כן- להכניס ל-5 שניות נוספות להוציא, שוב לערבב עד שהגענו להמסה מוחלטת.

בדיוק כאן למדתי שקודם רצוי להקציף את החלבונים ורק אחר כך להמיס את המרשמלו ומיד להוסיף למיקסר. בנקודה זאת כמעט נשלח צוות חילוץ לשחרר אותי מחבלי המרשמלו הדביקים
מיד כשהוא נמס לחלוטין – וכאן כל שנייה חשובה- רוצו ותשפכו אותו למיקסר, שכן אם הוא מתקרר הוא הופך לחומר הכי דביק ומעצבן שפגשתם כן, הוא מתמרד, אבל מה שנכנס נכנס – את השאריות הדביקות תניחו מהר בכיור ותשרו במים ובא לציון גואל. הפעילו את המיקסר על מהירות בינונית לחצי דקה לאיחוד הקצף והמרשמלו ואז תעצרו ותוסיפו כ – 600 גרם ממחית תותים. (את שארית המחית נשמור לצורך הכנת הקולי תות).להקציף הכל יחדיו במיקסר עוד דקה – שתיים, ו- טדאאם! הקציפה שלנו מוכנה!
לתוך הקציפה הנפלאה הזאת נוסיף בתנועות קיפול עדינות את חתיכות קליפת התפוז המסוכרת שקצצנו מבעוד מועד.
את הקציפה נעביר לכלים שבחרנו להגשה ונניח אותם במקפיא להתגבשות. אפשר גם לקרר במקרר, אבל אם אנחנו רוצים להוסיף על השכבה הורדרדה של הקציפה קולי תות אדום זרחני וטעים (ואנחנו רוצים, זה ברור, כי זה מקפיץ את טעמה של הקציפה) – רצוי להוסיף את הקולי על קציפה קפואה כי אם השכבה לא מספיק יציבה הוא זולג לתוך הקציפה שזה אמנם טעים אבל פחות יפה בהגשה.
שלב שני: בזמן שהכוסיות/ קערות/ צנצנות הקציפה שלנו קופאות להן בנחת, נכין את הקולי תות.
בסיר קטן נחמם:
את שארית מחית התות
כפית תמצית וניל
2 כפות סוכר
2 כפות ריבת תות
טיפונת מלח
פקק של דרמבוי
נבשל על אש בינונית כשתי דקות, אחר כך ננמיך – התערובת זקוקה לערבוב מדי פעם.
זמן הבישול הוא בערך 10 דקות עד שנקבל מרקם סירופי סמיך.
נצנן מעט את הסירופ.
לאחר שהסירופ הצטנן מעט והקציפה התגבשה במקפיא- נשים כפית וחצי בערך של סירופ מעל כל קינוח. מתקבלת שכבת קולי תות עליונה אדומה מעל הקציפה הורדרדה.
להגשה –
נכין מבעוד מועד 250 גרם תותים חתוכים לקוביות עליהן נבזוק אבקת סוכר וכפית חומץ בלסמי.את כל זה נניח במקרר עד להגשת הקינוח.
מי שרוצה שיכין (או יקנה) שקדים בקרמל מלוח :
במחבת נחמם 4 כפות סוכר חום עד להיווצרות קרמל (לא לערבב לפני שמתחיל להיווצר קרמל, כשרואים שהסוכר נמס, ניתן לטלטל את המחבת בעדינות).
כשהקרמל מוכן, נוסיף לו את המלח ונשפוך אותו על 50 גרם שקדים מולבנים קלופים וחצויים ששמנו בקערה. נערבב היטב בעזרת כף (הקרמל רותח בטמפרטורה של כוויה בטוחה) ואת השקדים נעביר לסילפט / נייר אפיה משומן קלות.
נשטח אותם עם הידיים לשכבה אחת, ונאפה בתנור שחומם מראש ל – 140 מעלות במשך כ- 20 דקות פחות או יותר- בבקשה תבדקו כל חמש דקות כי כל תנור מתנהג אחרת.
נוציא את השקדים מהתנור ונקרר אותם.
כשהשקדים קרים – נשבור לחתיכות ונשים בצנצנת אטומה עד להגשה.
יוהו! זה הסוף – מרכיבים את המנה!
מוציאים מהמקפיא את כוסיות הקציפה, עורמים במרכז כל כוסית מעט קוביות תות, ומקשטים בחתיכות שקד מסוכר. אני בחרתי להשאיר את הקינוח כמות שהוא – פרווה ונטול גלוטן והוא הוגש בליל הסדר וקצר תשואות רבות.
אפשר כמובן לשחק עם אופן ההגשה.ניתן להוסיף שכבה של מוס מסקרפונה (מסקרפונה-גרגירי מקל וניל-אבקת סוכר עם שמנת מתוקה מוקצפת), אפשר גם להגיש עם קצפת מעל (אבל שלא תהיה מאד מתוקה) ועל הקצפת לגרד שוקולד מריר.
מה תורם לי המרשמלו למנה?
קודם כל – מתיקות, כי מרשמלו זה בעצם גלגול של סוכר ולכן לא השתמשתי בהרבה סוכר בנוסף במנה.
מעבר לזה – מרקם אוורירי. המרשמלו עבור התערובת משול למטאפורה גסה למה שקפיצים עושים למזרון- מעניקים לו קלילות וגמישות.
המרקם של הקציפה נותר מושלם גם לאחר הקפאה. הוא מונע קיפאון מוחלט של המוס ועושה את טעמה של המנה לכמעט חלבית בתחושה על הלשון. הכי חשוב – זה קינוח פשוט פשוט וטעים כמו שילדות צריכה להיות – פשוטה,טעימה, כיפית ועננית = הרגשה שאתה עטוף בצמר גפן ורוד.
היה לי ממש קשה להתאפק ולא לפרסם את המתכון לפסח כי הוא באמת היה ממש מוצלח בעיניי, אבל התאפקתי, אז עשו לי טובה – תכניסו אותו כבר לתפריט של ליל הסדר הבא?
נו, אם נהניתם, תגידו משהו, כדי שאני אדע , טוב? כפרות עליכם!
תודה למנטקה ומור על פתיחת צ'אקרות היצרתיות היה לי מאד כיף לקחת חלק בפרוייקט הזה.
©
איך אני שמחה שהחלטת להצטרף!! הקינוח נראה מטורף – כל אחד מהחלקים בנפרד וכולם ביחד.
(ותודה על הפרגון והמחמאות 😉 )
שכחתי שרציתי לומר עוד משהו!
"כמה מחבריי הטובים הם מרשמלואי" זה משפט גאוני.
זהו, סיימתי. carry on.
וואלה מלכת אנגליה אצלי בבלוג *-)
תודה מורצ'וק !
מרשמלו מומס טוב גם עם שוקולד מומס, כשהם מתגבשים הם טעימים!!!!!!!!!
אני לגמרי הולכת להכין כזה, זה אדיר! ואת כותבת כיף ממש,
:~) איזה כיף שהכרנו, גם אם וירטואלית!
לא את! חמודה משו משו (כמו הציפוי הורוד הורס של העוגת מרשמלו שלך )
פשוט מקסים, הכתיבה והקינוח. שמחה שהצטרפת.
תודה 🙂
את עושה לי בעיות, בחיי…
אז הייתי חייבת להכין את זה לקינוח המנגל של היום, ואני כמעט בטוחה שזה יצא נוזלי מדי… די מבאס.
עכשי היא בהקפאה, מקווה שלפחות ייצא אכיל… 😦
אבל יש לך רעיון למה זה ככה? הקצף המקורי היה יופי.
אוי באסה ממש
הכנתי פעמיים כל פעם בכמויות אחרות וזה לא יצא לי נוזלי בכלל
הדבר היחיד שעולה לי בראש שאולי כמות התותים היתה גדולה מדי למרות שזה לא אמור להיות נוזלי בכלל
ואולי סתם נראה לך כי זה כן יוצא נוזלי משהו לפני הקירור
בקירור המרשמלו מייצב אותו וזה נהיה במרקם של מוס במקרר ובמרקפ של מקפא בהקפאה
את חייבת לחזור לדווח לי איך יצא ומה אמרו
תודה, יצא בסך הכל בסדר, יפה וטעים והאורחים אהבו. שמרתי בהקפאה ולטעמי היה טיפה "קפוא" מדי… יכול להיות שהייתי צריכה לערבב את התותים לתוך הקצף במהירות איטית או ידנית…
וגם – לא בטוחה באפקט של המרשמלו… או שהכמות היתה קטנה מדי (אולי בגלל זה גם היה נוזלי?)
נראה לי שבפעם הבאה קצת יותר מרשמלו, קצת פחות תותים ולערבב ידנית…
תודה 🙂
העיקר שיצא טעים
האפקט של המרשמלו הוא בעיקר מרקמית הוא "מחליק" את הקציפה ועושה לה מרקם יותר נעים שמזכיר מנה חלבית אף על פי שהיא פרווה (וכמובן תועפות הסוכר)
חשבתי על זה קצת אתמול והקציפה יוצאת כמו נוזל מעובה (עף גוף) ומתייצבת לאחר הקירור