פיסטוק ושוקולד זיווג שנעשה בשמיים

דצמבר היה החודש האהוב עליי. אמורים להתקיים בו כל הדברים שאני אוהבת חורף ,גשם , חנוכה , סופגניות והבטחה לשנה חדשה שבאה.לפני חמש שנים, בדיוק ביום הראשון של חודש דצמבר, איבדתי את אמא שלי והפכתי להיות הילדה של אף אחד. ההרגשה שלי מאז נדמה לי מזכירה  תחושה של אסטרונאוט הצף בחלל בלי תכלית, נסחף בלי כיוון. אני קוראת לנקודה הזו בזמן נקודת האל חזור, הנקודה הזו שבה נפרדים משרידי הילדות, מתמימות הנעורים והופכים למבוגר האחראי. במובן מסוים זה כאילו מישהו מנתק שוב את חבל הטבור ואתה לומד שאתה צריך לדאוג לקיומך העצמוני. מאז עברו כמה שנים ותמיד כשמתקרב הראשון בדצמבר אני מוצאת את עצמי מדוכדכת ומחפשת את הסימבוליקה שבה היקום משתתף ביגוני. השנה הזאת (2013), לעולם תיזכר כשנה בה נפטר אריק אינשטיין. השנה בה האבל הפרטי שלי נטמע באבל  של המוני אדם נוספים שבכו איתי בדמעות מלוחות. כל אחד ואחד מאיתנו בוכה את אובדנו הפרטי ,את רגשותיו לנוכח עוצמת מילותיו וכישוף קולו של האיש.

בתוך כל הבליל הרגשי הזה המציף אותי ,ניצב מושיט את ידו המטאפורית, ממלא את  מחשבותיי בצבעים וטעמים מתוקים ושואב אותי החוצה מביצת המליחות האתגר החודשי של מנטקה. הפעם  בפרוייקט החודשי – כוכב החודש הוא ה- פיסטוק. יש משהו חביב בכך שמישהו אחר בוחר עבורך מה יהיה המרכיב המרכזי במנה שתכין. אני למשל לא משתמשת הרבה  בפיסטוק כחומר גלם.  פעמים אחדות הוא  שימש על תקן הפתעה טעימה  בתערובת  לקציצות או כאמצעי לקישוט מנה כלשהי .ככלל אינני בחורה שנוהה אחרי מתוק (או שמא ניתן לומר אינני בחורה מתוקה כלל ועיקר יותר נכון להגדיר אותי סברסית, קוצנית מבחוץ מתוקה מבפנים)  והאתגר הזה של חומר גלם שאיננו סטנדרטי במטבחי ריתק אותי. עצמתי את עייני רק לרגע נתתי לאסוציאציות לשטוף את תודעתי.  ראיתי כיצד מצטייר הפיסטוק  בעייני רוחי : היתה שם קשת ירוקה של צבעים פיסטוקיים, גבעות גלידה רכות וירוקות, דמותו של פיסטוק האגדי – ספי ריבלין בשחור לבן , כל כך מציאותי שיכולתי לגעת בו.בדמיוני ראיתי את הילדה שהייתי חולה בת שש בפיג'מת הפטריות האהובה עליה צופה ברגע ופיסטוק משתובבים בטלויזיה החינוכית, נזכרתי בפעם הראשונה שטעמתי פיסטוקים ובטעם המליחות המעקצצת של הקליפות על לשוני ובערימות הפיסטוקים הקלופים בחנויות התבלינים בצבעים של ירוק וחום בשקי יוטה ענקיים. ובתודעה גם הופיע , שוקולד , המון שוקולד , בצבעי של חום המחמיא  לירוק של הפיסטוק.אז ידעתי שלאתגר הפעם אני מכינה תכשיטי שוקולד. פרלינים בשחור ולבן מקושטים בקרם פיסטוק מתקתק. כדי לשבור את כל המתיקות הקלאסית הזו החלטתי לקשט אותם כיאה לתכשיטים, בזוהר קריסטלי . הפרלינים התהדרו בשברי קליפת לימון מקורמלת. הלימון גם מאזן את המתיקות וגם משתלב נהדר במראה הכללי בזכות צבעו הענברי.

כפיות שוקולד מריר מזולפות קרם פיסטוק ומקושטות בקריסטלי לימון

כפיות שוקולד מריר מזולפות קרם פיסטוק ומקושטות בקריסטלי לימון

לממתק הפיסטוק השחור שבבסיסו שוקולד מריר אני קוראת "כפיסטוק" על שם צורת הכפית המלאה בזילוף עדין של קרם הפיסטוק.

פרלין לבן ממולא בקרם פיסטוק ומקושט בקריסטל לימון

פרלין לבן ממולא בקרם פיסטוק ומקושט בקריסטל לימון

 לממתקי השוקולד הלבן אני קוראת "הבית של פיסטוק" כמחוה לספי ריבלין והתרפקות על גיבור ילדותי.

מה צריך :

לפרליני השוקולד:

200 גרם שוקולד מריר – אני השתמשתי בשוקולד מריר 70% ,אני אוהבת שוקולד בעל מרירות עזה ושיש לו טעם דומיננטי ניתן בהחלט להשתמש בשוקולדים עדינים יותר.

200 גרם שוקולד לבן

תבניות סיליקון ליצירת הפרלינים תבנית אחת בצורת כפיות , תבנית נוספת שיש במרכז חור על מנת שניתן יהיה למלא את הפרלין בקרם הפיסטוק.

לקרם הפיסטוק:

120 -140 גרם פיסטוק קלוף לא קלוי

שמונים  גרם חלב מרוכז – כמחצית שפורפרת

חמש כפות שמנת מתוקה 38%

כפית אבקת סוכר

קורט מלח

חמש עשרה גרם חמאה

מרכיבי הקרם נשכחו המלח והחמאה

מרכיבי הקרם נשכחו המלח והחמאה

לקישוט קריסטלי לימון:

גרידת לימון מלימון גדול , צהוב

שלוש כפות סוכר ליצירת הקרמל

סילפט או משטח אחר לדוגמה: נייר אפיה משומן טיפונת.

מה עושים:

מתחילים ביצירת הפרלינים. ממיסים בבן מרי את רוב השוקולד המריר / הלבן תוך כדי ערבוב נמרץ שימנע מהשוקולד העדין להשרף. משאירים בערך שלושים גרם מקוביות השוקולד מחוץ לסיר. כשהשוקולד נמס ברובו, מכבים את האש מערבבים נמרצות עד להמסה מלאה ומזריעים בתוך השוקולד הנמס החם את קוביות השוקולד שנותרו בחוץ. פעולה זאת נועדה על מנת לקרר מעט את עיסת השוקולד ולהביאה לטמפרטורה של כאילו טימפרור (טימפרור הוא התהליך הנכון והרצוי ליצירת פרלינים בה מחממים ומצננים בעזרת מספר טכניקות שונות את השוקולד לטמפרטורה האולטימטיבית ממנה רצוי לו להתגבש מחדש. ) לטעמי די בשיטה הזאת ליצירת פרלינים מספקים למדי לשימוש ביתי לא מקצועי. שוקולד מריר מטבעו הוא מתמסר ויותר קל לעבד אותו ולהשתמש בו. שוקולד לבן קצת פחות אוהב שממיסים אותו ועשוי לשחק אותה מעט קשה להשגה, אל יאוש, אם הוא מעט גבישי ומתנהג לא בנימוס ניתן לטפטף טיפה שתיים של שמן לתערובת השוקולד הלבן לאחר ההמסה. ממליצה בחום להשתמש בשוקולדים מאיכות טובה.

מזריעים את השוקולד

כשהעיסה נמסה, בעזרת כפית (או בכל דרך אחרת הנוחה לכם ) ניצוק את השוקולד המומס לתבניות הסיליקון. יש להקפיד לצקת בזהירות על מנת שלא למלא מדי את התבנית. כשמסיימים ליצוק את השוקולד יש להטיח בעדינות רבה את התבנית על השיש כדי לישר את התערובת שבתוכה. לאחר שהתבניות מלאות ניתן להכניס למקפיא להתייצבות מהירה עשרים דקות עד חצי שעה.

הכפיות בתהליך היצור העדין

הכפיות בתהליך היצור העדין

פרליני שוקולד לבן

את הזמן שיש לנו ננצל בלי להתחרפן בסוגייה האם יתגבשו הפרלינים ואם ניתן יהיה לחלץ אותם מהתבנית בקלות (התשובה היא: ברור שבוודאי ! ) אלא זה בדיוק הזמן לייצר את קרם הפיסטוק.

קרם הפיסטוק:

למעבד המזון נכניס בזה אחר זה פיסטוקים , אבקת סוכר, חלב משומר , שמנת מתוקה , טיפונת מלח ונפעיל. נעבד את כל התערובת כדקה וניתן לה לנח. לאחר מכן נעבד עוד דקה (אנחנו עוצרים כדי לתת למעבד המזון לנח טיפונת ולמנוע מהמנוע להתחמם יתר על המידה). נפתח נבדוק את המרקם. המרקם צריך להיות קרמי למדי , בלי גבשושיות אבל סמיך למדי וגם יציב למדי. כזה שניתן לזלף. נוסיף את החמאה ונעבד שוב כדקה – שתי דקות. זה הכל הקרם מוכן ניתן להעביר אותו לשקית זילוף.

קרם פיסטוק בתהליך

מילה על צבעו של הקרם- נכון תמיד לגלידת פיסטוק וגם לקרם פיסטוק ולמקרון פיסטוק יש צבע ירוק עז , הורס ,  צבע שעושה חשק לגור בתוך התוצר הפיסטוקי המופלא הזה. אז מבזק חדשות ברוב המקרים צבע הפיסטוק לבדו אינו מספיק והוא יוצר קרם חיוור משהו שבין ירוק לחום. טעים לאללה אך לא הכי אסתטי לכן החלטתי לחרוג מהרגלי ולצבוע טיפונת את הקרם בצבע מאכל ירקרק. מדובר בטיפה אחת שמספיקה לחלוטין. מכוון שמעולם לא השתמשתי לפני כן בצבע מאכל  העברתי חלק קטן מן הקרם לקערית קטנה ושם ניסיתי להוסיף לקרם טיפת צבע מאכל. קיבלתי קרם בצבע פסיכדלי משל  הייתי תלמידתו של טימותי לירי. לאחר מכן לקחתי את קערית הקרם הצבועה ואיחדתי אותה עם שאר הקרם בלי להוסיף עוד צבע מאכל, או אז הגעתי לצבע מצוין של הקרם. צבע ירוק אבל לא זוהר הנראה טבעי למדי.

בלי תוספות של צבע מאכל

בלי תוספות של צבע מאכל

ככה לא.

ככה לא.

קריסטלים מקורמלים של גרידת לימון:

נפרוש את הסילפט (מצע סיליקון שטוח) או את נייר האפיה המשומן קלות. על מהצע נניח בשכבה אחת את גרידת הלימון.

נשים במחבת שלוש כפות גדושות של סוכר לבן , את הסוכר נשים בשכבה אחידה ושטוחה. נחמם את המחבת על אש קטנה, בלי לגעת ובלי לזוז. צריך להשאר בהשגחה צמודה כי התליך מתרחש בצ'יק צ'ק. הסוכר מתחיל להפוך לקרמל בשולי המחבת ומתפשט למרכזו. בשלב זה ניתן לטלטל מעט את המחבת בעדינות רבה כדי לסייע לתהליך. כשהסוכר נמס  צריך לכבות בזריזות את האש. מדובר בענין של שניות והקרמל יהפוך לשרוף ולא טעים על כן להיות בריכוז שיא. לשפוך מיד את הקרמל הרותח מן המחבת על גרידת הלימון בשכבה אחידה. לחכות כמה דקות עד לצינון ולשבור את שכבת גרידת הלימון המקורמלת לחתיכות זהובות קטנות.

לימון צהוב וחתיך

גרידת לימון על הסילפט

גרדת לימון נרטבת בקרמל הלוהט

גרדת לימון נרטבת בקרמל הלוהט

קריסטלי גרדת לימון

קריסטלי גרדת לימון

להרכבת המנה:

כפיסטוק – כפית שעשויה משוקולד מריר, עליה נזלף קרם פיסטוק ונקשט עם קריסטלי גרידת לימון ועיגולי שוקולד קראנץ' קטנטנים בצבעים מטאליים של שמנת, כסף וברונזה שרכשנו מבעוד מועד בחנות המתמחה.

הבית של פיסטוק – פרליני שוקולד לבן שבמרכז שלהם יש מכתש. נזלף קרם פיסטוק לתוך המכתש, נקשט בקריסטלי לימון ובעיגולי שוקולד קראנץ' .

נסדר יפה את תכשיטי השוקולד ונתמוגג לנוכח יופיים המענג.

פרליני שוקולד לבן מזולפים בקרם פיסטוק ומעוטרים בקריסטלי לימון

פרליני שוקולד לבן מזולפים בקרם פיסטוק ומעוטרים בקריסטלי לימון

כפיסטוק

הבית של פיסטוק מוכן ומקושט

לסיום סיומת כי כבר דיברתי יותר מדי – כשהכנתי את המתכון בראש שלי היה נדמה לי שהוא ממש קל להכנה. לאחר שהכנתי אותו אני מודה שמדובר בקצת פצ'קעריי. זאת התעסקות אבל לא מסובכת. יחסית לפרזנטציה הסופית שמתקבלת, כלומר מנה סופר דופר מרשימה שנראית כמו עבדו על הכנתה לפחות יממה ,מדובר בתמורה נאה למאמצים שאינם כה מורכבים כמו שאולי נקרא לכם בפוסט.

דבר שני אם אתם כמוני מחפשים כל תעסוקה שתרחיק אתכם מהדברים שבאמת היו יכולים למלא את המחשבות שלכם ומעציבות אתכם מאד ,עדיף להעסיק את הידיים ולהבריח את אותן המחשבות. בעיקר שמדובר בשוקולד , פיסטוק וסוכר קומבינציה מנצחת המהווה בהכרח תרופה נהדרת לדכדכת מכל סוג שהיא.

דבר שלישי כשקיבלנו את חומר הגלם אי שם בתחילת נובמבר חלמתי על הפוסט המשעשע שאכתוב וכמה שנונה אהיה מלאת פאנצ'ים והומור ואז כשהמועד הגיע , לא יכולתי לגייס אפילו טיפת הומור  ונהייתי קצת כבדה ומבאסת אז כאמור זה חודש דצמבר המלא בזכרונות וגעגוע מקוה שההומור יחזור בפעם הבאה בנתיים אבל יש המון פוסטים משעשים, מצחיקים והכי חשוב טעימים אצל הנבחרת של מנטקה החודש בפרוייקט אז לכו תציצו ותשפרו אצלם את מצב הרוח.

כפיסטוקיים

כפיסטוקיים

©

מודעות פרסומת