ארוחת דגים

חג האהבה הוא חג המרצ'נדייז המנצנץ. בשבוע בו הוא חל,הכל נצבע בצבעים אדומים , ורודים , שוקולדים ולבבות. אף על פי שאהבה כקונספט זה דבר חיובי בעיניי, האובר דוז של קיטשיות יתרה גורמת לי לגירוי קל עד מסיבי בושט (תרגום למינוח פוליטקלי קורקט  – בחילה קלה המתגברת עם כל לב נוסף שמצטרף לחגיגה). מודה שחלפו בראשי מחשבה אחת או שתיים להתייחס לאירוע הזה בכובד ראש ולייצר רומנטיקה זוגית . אולם לאחר מחשבה מעמיקה של כ – דקה בחרתי לותר על הקרנבל המתרחש במסעדות מחוזותינו, לותר על התענוג המתגמל של חיפוש חניה , לותר על עצירה  ברמזורים האינסופיים שלעולם יתחלפו לאדום בדיוק כשאני מגיעה אליהם,  לותר גם על בילוי במסעדה עמוסה לעייפה באנשים מאוהבים ודביקים  ובהתקלות במוכרי ורד הצלופן הבודד, שתמיד מבאס לסרב לעושק הגלוי שלהם. במקום כל הנפלאות הללו , חגגתי במטבח הביתי שלי עומלת על ארוחת חג האהבה לי ולו ולפירות אהבתינו. הארוחה הוגשה בעודנו לבושים במיטב מחלצות הטרנינגים שלנו בשערות סתורות ובלי גינוני שולחן.

תחילתה של כל ארוחה טובה היא בבחירת קונספט וקניית חומרי גלם. הקונספט שנבחר היה דגים ואם דגים, היה לי ברור שהיום יתחיל ביפו. פתחנו את הבוקר בשוק הפשפשים, כי אין מקום רומנטי יותר ממנו. ישבנו לדרינק של בוקר בקפה בשם ג'יבריש. שאין לי הרבה מה לכתוב עליו מלבד שיש לו אחלה פלייליסט, אבל תפריט סטנדרטי ולא מרגש . מהמעט שדגמנו,גם על האוכל לא שווה לבזבז מילים, בינוני. בשוק הפשפשים יש מקומות טובים ונעימים ממנו לפתוח בהם את הבוקר. מילה טובה כן מגיעה לג'יבריש בכך שמי שלא רעב ,אבל בכל זאת בא לו נשנוש קטן ליד הדרינק (נו בכל זאת בוקר , אלכוהול על בטן ריקה יכול להיות מסוכן ) ימצא בתפריט מנה חמודה ומספקת, פרוסת לחם עם ממרח  אבוקדו או עם טונה או עם גבינה במחיר 14 ש"ח. עבורנו זאת היתה בחירה מושלמת לסיפתח של בוקר כשלא רעבים ממש אבל צריכים משהו להכניס לבטן.

אחרי ששוטטנו קצת שלובי ידיים באוירה הרומנטית של השוק הרגשנו שאנחנו בשלים לעבור הלאה ולהצטייד בחומרי גלם ושמנו פעמינו לנמל יפו שם נמצאת חנות הדגים החביבה עלי. בנמל יפו יש רק חנות אחת כזאת שהיא ממש חנות וקוראים לה בשם ההולם " חנות דגים" . אני מאד אוהבת לרכוש את הדגים שלי שם. קודם כל זאת תמיד הפתעה , לא יודעים מראש מה יעלה ברשת. באים מטיילים קצת בין המקררים בחנות ולוקחים את הכי טרי שיש. דגים שממש עכשיו דגו הדייגים. שנית הם תמיד יודעים לתת טיפ או עיצה מה לעשות עם הדג שבדיוק רכשתם, איזה דג להתאים למנה שחשק בה לבבכם. חשוב לא פחות יש מי שינקה ויפלט את הדגים.(פירות ים לא מנקים )  צריך לקחת בחשבון שביום שישי עמוס למדי ולפעמים יש תור לא קצר לפילוט. אנחנו בדרך כלל משאירים את הקניה והולכים לשוק הנמל.  גם בקטגוריית מחיר יש לחנות הזו יתרון על חברותיה מהעיר הגדולה,מדובר על מחיר זול משמעותית.

הפעם העלינו בחכתנו דגי טרחון טריים , בשרניים  בגוונים ורדרד אדמדם. ( 55 ש"ח לקילו)
שרימפס בגודל בינוני ( 100 ש"ח לקילו) ושקית מלאה בדגיגונים קטנים שאוכלים כמו שהם ורק מנקים להם קלות בעזרת האצבע את חלל הבטן (15 ש"ח לקילו). כל השלל הזה נסע איתנו הביתה להיות חלק בפאזל הארוחה, לכל אחד מהפריטים היה יעוד אחר.

דג הטרחון היה הבסיס לניגירי  ולרולים של סושי עם קנפיו (דלעת יפנית) , אבוקדו  ובצל ירוק. בנוסף הכנתי גם סביצ'ה בניחוח הדרים.

אני לא מצרפת מתכון לסושי בעקרון הכנתי אורז לסושי לפי מתכון בסיסי שמצאתי בגוגל וכשהאורז היה מוכן, קר ודביק לעבודה יצרתי ממנו כדורי ניגירי –  צריך לקחת בידיים מעט רטובות ערימה של אורז דביק קר לסושי שהכנתם מבעוד מועד לארגן אותו יפה בצורה של עיגול מעט נפוח ואליפטי ולשים רצועת דג דקה בגודל גדול במעט מעיגול האורז.

ניגירי דג טרחון

ניגירי טרחון

סביצ'ה טרחון :

יש לחתוך את הדג לרצועות דקיקות כמעט שקופות או אם אוהבים חיתוך גס לחתיכות בעלות גוף בשרני. את  חתיכות הדג שחתכתם לעובי האהוב עליכם, מסדרים יפה על צלחת שטוחה. כמה דקות לפני שמגישים לזלף בעדינות שתיים עד שלוש כפות מרינדה. בעת ההגשה מפזרים מעט עיגולים דקים של פלפל ירוק חריף. הפלפל מוסיף צבע ועוקץ.

מרינדה לסביצ'ה:

מיץ ממנדרינה אחת

כף  שמן זית

מלח

פלפל שחור גרוס

חתיכות בשרניות רוחצות במרינדת הדרים

חתיכות בשרניות רוחצות במרינדת הדרים

השרימפס-  זאת ההוכחה הניצחת שאני ממש אוהבת את האבא של והילדים כי לעמוד , לקלף ולנקות שרימפס מהשריון ,הראשים , החלחולת יחד עם כל המחושים הללו שדיגדגו אותי זה באמת מעשה של אהבה עמוקה. מה גם שהרגשתי הכי שפית דור שלישי שהחלטתי לא להפטר מהראשים אלא לייצר  ציר שרימפס למנות עתידיות. בלי להתרברב, זאת היתה החלטה גאונית את כל הראשים וחלק מהזנבות שנפלו בדרך ריכזתי בסיר. לכל הטוב הזה הוספתי גזר חתוך לחתיכות גסות לא קלוף , בצל חתוך לארבע, זר של פטרוזיליה וכוסברה וגם ליטר וחצי מים בישלתי על אש קטנה כשעה הוספתי מעט מלח ושתי שערות זעפרן והמשכתי לבשל עוד כעשרים דקות. לאחר שהיה מוכן סיננתי את הנוזל ובקבקתי בצנצנות. מדובר בנוזל זהבהב אדמדם (בגלל הזעפרן) מרוכז ומלא בטעמי השרימפס.  ניקוי השרימפס קוטמים את הראש מתחילים לקלוף את השריון , רצוי להשאיר את הזנב. לאחר שבשר השרימפס חשוף בעזרת סכין חותכים פתח בגב השרימפס ודואגים להוציא מעין חוט שחור קטן שמגיע כמעט עד הזהב. זה החלחולת של השרימפס ואם משאירים אותו הוא יכול לגרום לטעם מריר ולא טעים בפה שווה לעשות את המאמץ.

שרימפס אה לה פלנצ'ה – להלהיט מחבת ברזל יצוק, להוסיף כפית שמן .לזרות מעט מלח ים אטלנטי ולהקפיץ את השרימפס במשך חצי דקה בערך מכל צד עד שבשרם נהפך לורוד ולבן אטום. (במצב כמעט מוכן הבשר הופך להיות שקוף אפרפר) לא לעזוב אותם לרגע , אין דבר עצוב משרימפס כמוש ויבשושי ואילו אלו שמוציאים כשהם לוהטים ומרחשים הם חגיגה של טקסטורה רכה ומענגת בפה. לכבות את האש ומיד להעביר לצלחת קרה על מנת להפסיק את הצלייה.

לא לשכוח נגיעת צ'ילי בסוף כשמוכן

לא לשכוח נגיעת צ'ילי בסוף כשמוכן

הדגיגונים – את הרעיון למנה קיבלנו במסעדת הסדנה בירושלים. למנה קראו "בוקרונס" המלצרית שלנו אמרה  שמדובר במנה נפוצה בספרד. מדובר במנה של דגים קטנטנים ,מטוגנים ,כלומר דגים שהתחפשו לצ'יפס. אוכלים אותם על זנבותיהם וראשיהם כשהם מקומחים ומטוגנים. המנה מגיעה עם איולי שום. התאהבנו בה כולנו ,ארבעתינו וזה כולל את הילד  שלא אוכל כלום. ברגע שנחה עינינו על הדגיגונים היה לנו ברור שאנחנו משחזרים את המנה בבית. מנה פשוטה ומשגעת הלהיט של הארוחה. החסרון של המנה שמדובר בטיגון, אני באופן אישי שונאת לטגן מצד שני גם ככה דגים זה עסק מסריח אז להחליק גם טיגון על הדרך זה משהו שאני יכולה לחיות איתו.

מה עושים ? קיבלנו טיפ מהדייגים להשרות את הדגיגונים עשר דקות במי סודה . ההשרייה במי סודה אמורה לשפר משמעותית את המעטה הפריך לאחר הטיגון. אחרי כעשר דקות מסננים את הדגים ממי הסודה, מייבשים אותם קלות ואז מעבירים אותם לקערהעם קמח שמעורבב עם מלח.לנער את הדגים מעודפי קמח ולטגן בשמן עמוק. חשוב לא לטגן את הדגים בבת אחת כדי לשמור על הטמפרטורה הגבוהה של השמן.

"בוקרונס"

לפני טיגון הדגים הכנתי רוטב איולי שום (ועד עכשיו כואבת לי היד) מעין מיונז תוצרת בית על בסיס לימון ,חלמון ושמן זית.ורוטב  נוסף רענן,ירקרק על בסיס יוגורט , פטרוזיליה, לימון ופלפל ירוק חריף שיצא חמצמץ ואיזן נהדר השמן של הטיגון.

את כל הטוב הזה ועוד אי אלו דברים סידרתי יפה. כשהכל היה מוכן קראתי לגברים שלי לשולחן והם הגיעו זה אחר זה. האבא של, האיש שלי שאיתו בחרתי לחלוק את חיי, אנחנו נעים ביחד בהרמוניה של איזונים. הגסטרונום שעיניו נדלקו בתענוג למראה האוכל הפרוש על השולחן, דמות בבואה שלי. כלום פוד שהוא כולו לב ורגישות כל מה שהוא צריך כדי להיות מאושר זה זמן  משפחתי. כל אחד מביא את הזוית המיוחדת שלו, את המקום שלו בתוך המרקם של החיים שיצרנו ביחד. זאת אהבה , החיבור הזה, הבית שלנו – משפחה.

חגיגיות באדום לבן

חגיגיות באדום לבן

 ©

מודעות פרסומת