ביקור בית בסביצ'ה של שבתאי ובברדג

כל השבוע בעודי רצה את מירוץ החיים שכולנו נתונים בו ,המחשבה על שישי בבוקר טומנת בי את הידיעה שקו הסיום של השבוע ממש פה מעבר לפינה. לא משנה כמה הדברים נראים עמוסים יש יבשה שקטה באופק.

שישי בוקר זאת פסגת השבוע מבחינתי השעות הבודדות בהן כל סוף השבוע עדין לפנינו , הילדים נמצאים ברשותה של מערכת (הכמו) החינוך העירונית. מה שמשאיר לי ולאבא של קרוב לארבע שעות לטפח זוגיות ולהשלים אתהמחקר הקולינרי שאני מנהלת במהלך השבוע בעודי קוראת (בצורה אובסיסיבית משהו ) את כל מדורי / עיתוני / אינטרנט  האוכל האפשריים.

בוקר שישי הנוכחי הוקדש לביקור בשני מקומות חדשים שצדו את עייני לאחרונה ומאד רציתי לדגום. הכיוון שוק הכרמל בואכה לקלחת הרותחת התל אביבית , בליל מרתק של אנשים,נדחסים זה לצד זה בשביל הצפוף של רחוב הכרמל המהווה את הציר המרכזי של השוק. ריחות שונים ומשונים מתערבבים זה בזה , מוזיקה מהולה בסלסולי המוכרים , צבעוניות מטורפת של אנשים ,תיירים ,קשישים עם עגלות שוק, צעירים היפסטריים , חבורות של צעירות ממש כור היתוך ישראלי לעילא ולעילא. השתדלנו הפעם להשאיר את הפרעת הקשב בבית ולא להתפתות לרכוש בשוק כל מיני דברים שאנחנו בעצם לא באמת זקוקים להם אלא להגיע לטעום את שני המקומות שסימנו מבעוד מועד. בדרך נאלצנו לעצור בחנות הגבינות הענקית שבפאתי השוק (בצד הקרוב יותר לים מצד שמאל ) אין מצב לפספס מדובר בחנות ענקית , מעוצבת שבה נמכרים סוגים מסוגים שונים של גבינות ומוצרים נלווים. הפעם לקחנו גבינת עיזים ביין שלה תשעה אחוזי שומן בלבד , סוג כזה של גבינות קשות בדרך כלל מגיעות שמנות הרבה יותר.  רכשנו גם גבינת מנצ'גו שהיתה במחיר מבצע שלא יכולנו לעמוד בפניו. בשוק פתחו גם חנות של מאפית הבוטיק לחמים. אבל אנחנו אוהבים לקנות בדוכני הלחם של השוק את אצבעות לחם (בן כלאיים משהו בין פלוט, בייגל ולחמניה) מצופות בדגנים מחירן שלוש בעשר והן נשמרות מצוין בהקפאה ומהוות פתרון טוב לכריכים לבית ספר. המשכנו לרדת ברחוב הכרמל לכיוון נווה צדק עד להצטלבות עם רחוב דניאל כשהשוק נגמר.

ברחוב דניאל לקחנו ימינה, בפינת הרחוב יש חנות ענקית שבה מוכרים אוכל מוכן שניתן להצטייד בו הביתה. לעיתים אנחנו עוצרים שם ורוכשים נשנושים לשישי בצהריים כמו קובות מטוגנות , סיגרים ושניצלונים. בחנות יש שפע של מאכלים ממש מכל טוב והמחירים סבירים. מי שמחפש להתאבזר באוכל מוכן שווה לו לעשות סיבוב.

הסימטה הראשונה ימינה היא רחוב קפאח. סימטה קטנה ובה בסטות של ירקות עולים עם הסמטה עד שנתקלים בבסטה צבעונית מצד ימין.מרימים את הראש ופוגשים בחיוך הנעים של הגברת עם הסביצ'ה. טדאאם! הגעתם לסביצ'ה של שבתאי. הדוכן הקטן צמוד לחנות הדגים של שבתאי והוא צובע את הרחוב בצבעים נעימים של אדום ,כחול ונקודות. בוחרים דג , בוחרים תיבול רגיל או אסיאתי ומקבלים קערה חד פעמית מלאה בריח של שוק.ריח של דגים מעורבב עם ריח ירוק של עשבי תיבול  מתובל בדוק לימוני ומקושט במלח ים אטלנטי. לצד הסביצ'ה  בוחרים את סוג הלחם לפי המלאי היומי. היום היו באמתחתה ארבעה סוגים של דגים: סלמון ,טונה , בורי וילו טייל. ניתן לבחור מנה או מנה וחצי. אנחנו בחרנו לחלוק מנה של סביצ'ה ילו טייל שנושנש עם בגט לבן. את הבירה קופצים לרכוש אצל רינה דקת הליכה  מהבסטה ויקום מקביל לחלוטין, ממש קפיצה במנהרת הזמן.רק בשביל הדיסוננס הנוצר במח שווה קפיצה. היום היו גם אויסטרים טריים על מצע קרח במחיר 20 ש"ח ליחידה. מחיר מנת סביצ'ה 25  – 30 ש"ח המחיר משתנה לפי סוג הדג.

צבעונית מלבבת

צבעונית מלבבת

סביצ'ה מחירון

מסקנות:  נחמד, ממש! סביצ'ה טריה הצמודה לחנות דגים שזה עתה שחו בים זה ממש להכות בראש ולהגיד איך לא חשבו על זה קודם. אווירה כיפית של מינגלינג ,אווירה בלתי אמצעית כאילו דפקת על הדלת של השכן וקפצת לקפה. האוכל טעים כמו בבית ,זה לא  גורמה או מנה מתוחכמת להפך פשטות זה כל הסיפור. מרכיבים טריים שנרכשו זה עתה בשוק מתאחדים יחד למנה טעימה ,כיפית במחיר טוב. פינוק נחמד ליום בשוק. מה הכי כיף? הפשטות זה כל כך נכון למיקום , לישראליות. ניצול מיטבי  לדבק המחבר של כולנו  אוכל טוב ומינגלינג.

הכי כיף לנהל שיחות חולין על קערת סביצ'ה

מה חסר ? יש שולחן / ארגז קטן חסרים שני שרפרפים או כסאות בר לפינוק מקסימלי. וקאווה /שמפניה /למברוסקו

מנת סביצ'ה של שבתאי

מנת סביצ'ה של שבתאי

 

סיימנו בסביצ'ה והמשכנו למקום הבא שחיפשנו " ברדג" – פיש אנד צ'יפס ובירה בשוק. המקום נמצא על הרחוב ההראשי של השוק  בדרך למעלה לכיוון אלנבי.  בדרך אליו הספקנו לעצור במכולת האסיאתית של מזרח ומערב ולצייד מחדש את כל המזווה האסייאתי. מי שבסביבה וחובב אוכל אסיאתי שווה לתת קפיצה יש שם באמת מבחר ענק של מוצרים ותמיד אני יוצאת משם מלאת השראה. סמטה אחת למעלה מצד שמאל ברחוב: "הכרמל 21" מצאנו את "ברדג". המקום מקסים בנוי כולו עבודת יד מעץ כמו סיפון של ספינה. נראה קצת כמו הזיה במרכז שוק הכרמל, תלוש מצד אחד אבל מצד שני הכי כאילו היה פה מאז ומעולם. מנה של מיקס דגים , צ'יפס ובירה במחיר 50 ש"ח. כוס של קאווה 15 ש"ח. מיקס הדגים כלל היום בורי, ברבוניות, סלמון. מליטות היו בדרך עוד לא הספיקו למשות אותם מהים . ברדג זה מקום שלא ממהרים בו ,אווירה נעימה הפער בין הבלגן של השוק בימי שישי לבין השלווה הנעימה ששורה בתוך הכוך הזה בנוי העץ הוא מדהים. לאחר זמן המתנה מעט ארוך (לנו זה עבד מעולה, פשוט לדעת שאם ממהרים אולי זה לא המקום לחטוף בו נשנוש) קיבלנו סלסלת קש ובה צ'יפס מעולים , פריכים  ושמנמנים וחמש או שש חתיכות נאות של דגים מטוגנים בבלילה. לצד זה קיבלנו שלוש פינכות קטנטנות עם רטבים טריאקי, קטשופ , מיונז עם פפריקה ומלפפון חמוץ וקערית עם סלט כרוב וגזר. המנה מבוצעת מצוין, לא שומנית מדי , קריספית הציפוי עבה אבל לא מדי וסוגר יפה את הדג שמהווה ניגוד מעולה לפריכות של הבצק בהיותו רך ונימוח.

ברדג

 

בשני המקומות הללו  יש משהו כה מרענן ,מקומות שבהם אוהבים אוכל מכל הלב,מקומות שבהם ההכרה נמלאת  בהבנה שלאוכל יש תפקיד והוא הרבה יותר מלמלא את האנרגיה של  הגוף. אוכל הוא שפה שאנשים מדברים בה , הוא מספר סיפור של אלו שעושים אותו ואת סיפורים של אלו שאוכלים אותו ,יוצר נקודות חיבור והכי הכי פשוט משמח. מלאים ומעט מבוסמים נאלצנו לסיים את הביקור בשוק הכרמל להפעם ולחזור הביתה. עוד בוקר שישי אזל , שעון החול ממשיך לדהור עוד רגע כבר יגמר סוף השבוע. ©

מודעות פרסומת