`אז ככה תיירים מרגישים ? קוסמוי

הגיע הרגע לעזוב את קופנגן זו לא היתה החלטה פשוטה להמשיך לקוסמוי כי קופנגן מתאימה לנו כחליפה שנתפרה במיוחד. אז למה בעצם החלטנו לכבוש יעד חדש ? הרגשנו שהגיע  הרגע להעלות הילוך לקראת המשך הטיול המתקרב בו תכננו ימים יותר מאתגרים ומהז'אנר "הטיולי"  בניגוד לחיי הבטלה השלווים אותם אימצנו לנו בקופנגן.
לכאורה מעבר פשוט – שעה במעבורת ומגיעים לקוסמוי בפועל ימי מעברים מכל סוג הם לא פשוטים. ברמה הרגשית ליותיק תמיד קשה לעזוב מקום, הוא נקשר, צובר בטחון וחש געג ועים עוד לפני שעזבנו. הפחד מהלא נודע משתלט עליו לקראת המקום החדש ובנוסף לכל הטלטלה הזו נוסף הפן הפיזי נסחבים עם התיקים,נדרש ריכוז ושיתוף פעולה, תמיד יש לחץ שמקורו בצורך לעמוד בזמנים וכולם קצת עצבניים .ברמה האופרטיבית יום לפני מעבר אני מוצאת את ההזדמנות לתקשר איתו בשיחת סולו. בודקת את הדופק הרגשי ובמידה ומרגישה שהוא צריך תמיכה ועידוד פותחים את הנושא ומדברים עליו. מאד עוזר גם לחזור על משפטים מחזקים כמו מנטרות אצלנו זה "הבית הוא איפה שהלב נמצא והמשפחה היא הלב זה לא משנה בכלל המקום כל עוד אנחנו יחד". זה מדהים כמה שקלישאה לכאורה פועלת כמו קסם. דבר נוסף שמאד עוזר לנו הוא לספר ערב לפני לאן הולכים ומה מתכננים. פורסים את כל הדברים הכיפים שנעשה , מראים תמונות של המלון החדש ומשתפים בכל התהליך. זה מאד עוזר שיש למה לצפות.
הגענו לקוסמוי במעבורת ממזח "טונג סלה" שבקופנגן. יש שני סוגי מעבורות אחת מהירה והשניה איטית כשנוסעים לקוסמוי מפנגן מדובר בהבדל של רבע שעה נסיעה בערך כך שאין בעיה להסתפק במעבורת האיטית ולחסוך כמה שקלים. שעה אחרי מצאנו את עצמו אבודים  בקוסמוי,לפני שהספקנו להגיד ג'ק רובינזון הבנו שמנגינת העיר בסמוי היא קצבית ופחות צ'יל אאוט. הבטנו סביב וראינו מוניות של ממש ולא טנדרים, כביש מהיר , מדרכות ,קניונים , הרגשה של עיר גדולה. העברנו את הנסיעה במיניבוס (יש אפשרות לסגור בקופנגן חבילה של כרטיס למעבורת + העברה למלון במיניבוס ממוזג זה כדאי כי מחירי המוניות בסמוי יקרים וככה חסכנו במחיר ההעברה) מביטים בחלון בעגמומיות קלה מלבד הגסטרונום שמיד איתר שלט של KFS משאת נפשו מאז שנחתנו בתאילנד ועיניו אורו. לאחר נסיעה מייגעת קלות הגענו למלון שלנו כשהזמנו אותו חשבנו שהוא בצ'וואנג ביץ  – החוף המרכזי בסמוי הקרוב למרכז העיר אך הסתבר שבכלל מדובר באזור שנקרא צ'אנווג הקטנה. אזור זה מרוחק כמה קילומטרים מהמרכז. המלון שלנו היה במרכזו של כלום ושום דבר, מתנוסס על גבעה ומשקיף על נוף עוצר נשימה. כשהגענו קיבל אותנו בחור איטלקי מקסים ולבבי בשם סימונה. כיבדו אותנו בכוס מיץ תפוזים צוננת ומיד הגיע בל בוי חמוד לעזור לנו עם המזוודות. קבלת פנים לבבית ומכניסת אורחים מיד התחלנו להרגיש בבית. הגענו לוילה שהזמנו הצמודה לבריכה והפרפרים בבטן נרגעו איזה יופי של מקום. מטבחון ,סלון (לא ממוזג) , גלריה ענקית ללינה עבור הילדים עם שתי מיטות זוגיות ענקיות וחדר הורים מעולה עם טלויזיה שבה יש חיבור לנטפליקס והמיטות והכריות הנוחות ביקום. האמבטיה קטנטונת ולא מפנקת אבל עושה את העבודה.
צמודה למלון פועלת מסעדה איטלקית אותנטית עם שף ממילאנו שגר כבר 15 שנים בסמוי,בינגו ! הבנתי שסוף סוף אמצא קפה אמיתי איפה שיש איטלקים יש קפה 🙂 .

קפה ראשון אמיתי אחרי שלושה שבועות

למלון אין חוף ים צמוד אבל יש סלעים מהם ניתן לרדת לשחיה ים ואף לשנרקל , המלון ממוקם באחת מנקודות השינרקול הבודדות שיש בסמוי. השרות במלון מעולה, עוזרים בכל דבר ולו הפעוט ביותר נתנו לנו משקפות ושנורקלים בהשאלה ועזרו לנו בכל הסידורים שהיינו צריכים. צמוד למלון יש שרותי כביסה וכן נהג שניתן לשכור לטיולים או כמונית.

בנוסף יש שיעור יוגה יומי שניתן להצטרף אליו בתשלום. השיעור נערך בסטודיו עם נוף לים והוא נהדר ומתאים לכל הרמות. מנהל המלון שמו דיויד בחור אמריקאי מאריזונה מה שאומר תודעת שרות אמריקאית ואין קשיי תקשורת. שורה תחתונה על אף המיקום המבודד מעט ממליצה בחום. ירידה לחוף קרובה מרחק של כמה דקות הליכה ומולה יש גם "קיוסק" שאפשר להתארגן בו על מים וחטיפים. חנות הנוחות הכי קרובה במרחק של קילומטר לכן רצוי להתארגן מבעוד מועד. חוויה שונה ממלון רגיל ומאד ביתית ומצד שני מפנקת , אירוח ברמה גבוהה קפיצה קטנה לאירופה אבל משולבת ברוח האסיאתית.

את הנירוונה השארנו בפנגן ובסמוי, החלטנו להרגיש תיירים ולתור את האי ולדגום ממה שיש לו להציע. בערב הראשון כשהגענו הלכנו מעט מהמלון ומצאנו ירידה לחוף הים הגענו לקראת השקיעה ופגשנו המון סרטנים קטנים שקופים רצים בין החוף והים. על החוף פזורות המון מסעדות ובכולן פרושה שלל הדגה היומית שאותה מברבקים (מלשון ברביקיו) . ישבנו באחת המסעדות על החוף, החשכה ירדה והמון נרות ריצדו מול עינינו.
למחרת הזמנו את הנהג של המלון ליום טיול באי במחיר של 2500 באט עשינו טיול נהדר, דרכו למדנו להכיר את האי ולגלות את שכיות החמדה שלו. תחנה ראשונה פסל הבודהה הגדול. זהו מתחם גדול שלמרגלותיו יש חנויות חמודות עם בגדים ומזכרות, מסעדות, דוכני גלידה נחמד להסתובב שם ולהתרשם. יש שם גם אטלייה של יוצר הממחזר פסולת ממתכת ויוצר פסלים מקסימים של כלי רכב, חייזרים , חיות , גיבורי תרבות , דמויות מסרטים והכל נוצר בדייקנות רבה. הילדים לא עמדו בפני הפסלים ורכשו להם מזכרת. משם טיפסנו בגרם המדרגות התלול למקדש שהוקם עבור בודהה, בו שוכן הפסל הגדול והצבעוני החולש על המקום. המקדש יפיפייה. בפרוזדוריו הפתוחים הפונים לים ניצבים פעמוני מתכת גדולים ונאמר לנו שרצוי לנגן בכל הפעמונים כמובן שלא יכולנו לסרב.


חזרנו למכונית ומשם נסענו ל"כפר הדייגים" – במקום שכן בעבר כפר דייגים ואילו עכשיו הוא מתחם מטופח ויפה עם המון מסעדות וחנויות בוטיק הכל באוירה מודרנית אך חמה ובוהמיינית. מאד נהננו להסתובב באזור. אני מניחה שבערב יותר כיף שם, זה אזור בילוי והמקום מקבל אופי מגניב אף יותר. בחרנו לאכול במקום ארוחה קלה של כריכים ושייקים מפנקים במאפיה מקומית.
וברור לי שבפעם הבאה בסמוי אחפש לי מלון באזור כפר הדיגיים על מנת לחוות את האוירה השיקית והחגיגית בערבים.

כפר הדייגים

משם המשכנו לאחד המפלים לטיול קצר , יש לא מעט מפלים בסמוי שמנו את עצמנו בידי הנהג שיקח אותנו למפל הקרוב. אין הרבה מה לכתוב על החויה הזו אולי שהיא היתה קצת מיותרת המפל לא היה מרשים במיוחד וגם הטיול היה אנמי.
משם המשכנו לנקודה היפה ביותר בטיול המקום נקרא " הגן הסודי של בודהה" וזו גינה קטנה שעובר בה נחל ויש בה המון פסלי אבן ומבני אבן. מקום נעים עם אוירה קסומה של אגדות. (מחיר כניסה מאד זול )
התחנה האחרונה שלנו –  עוד מקום "הכרחי" לתייר בסמוי. ביקור בפסל הסבא והסבתא. הכוונה סלעים שנראים כמו .. הבנתם.. איבר מין גברי וסלעים שנראים כמו איבר מין נשי ועומדים בסמיכות יחסית זה לזה. המקום עצמו חמוד מאד בדרך לסלעים יש המון דוכנים שמוכרים כל מה שרק חלמתם וגם מה שלא ידעתם שניתן ליצר מקוקוס (שווה לנסות קרמל קוקוס ) הסלעים עצמם , סלעים יפים , מרשימים בתוך הים. עשינו עוד וי. בדרך חזרה למלון הגשמנו עוד חלום לגסטרו ילד ועברנו לאכול ב – KFC. הילדים מאד נהנו בטיול הזה, הוא לא קשה, הוא מגוון והנוחות של נהג צמוד משדרגת ללא ספק את החוויה.

יום אחרי עשינו לנו בוקר רגוע. ירדנו לים לצלול, הכנו ארוחת בוקר במלון , הלכנו לבריכה יום מנוחה קלאסי. לקראת הצהריים הזמנו לנו משחק בחדר בריחה. אחרי גמילה מחדרי בריחה במשך השבועות הראשונים מאד שמחתי לפגוש כזה בסמוי. מדובר על מתחם שלו שני חדרי בריחה הממוקם בקומה העליונה של בר אירי בשם טרופיקל. הקדמנו בשלושת רבעי שעה למשחק שלנו והיה לנו זמן לשבת לשתות בירה ולנשנש טבעות בצל מעולות תוצרת בית וצלחת צ'יפס. לראשונה שתיתי בירת הוגרדן אדומה שאין לה בכלל טעם של בירה (הכי קרוב לזה בעולם הבירות זו הבירה בטעם דובדבן) היא מתוקה ונעימה וממש כיפית במזג אויר חם. כשהגיעה זמננו עלינו לקומה השניה ופגשנו את המפעילה שלנו שדיברה אנגלית היטב. נכנסו לחדר ההרפתקה מתחילה. החדר חמוד, מיושן בסגנון חדרים דור ראשון כלומר הרבה חיפוש חפצים, מנעולים ופתרון די פשוט לחידות. יש לא מעט מסיחים. המסיח המרכזי היא המפעילה שאם וכאשר נדרש רמז פשוט נכנסת לחדר. בחדר יש שעון שסופר לאחור , זה נחמד ומוסיף אדרנלין. יש חידה אחת שנראית לי תלושה וחסר בה חיווי לטעמי ואלמנט אחד מגניב. סה"כ חוויה ממש חביבה. זה חדר שמתאים לילדים שבדרך כלל אוהבים לחפש ולפתוח מנעולים. מכוון שהיינו כבר בצ'וואנג הסתובבנו קצת ברחובות ,ירדנו לראות את החוף , עברנו בהארד רוק קפה המקומי – תיירים של ממש.

האטרקציה הבאה של אותו יום היתה ה"אייס בר" בר שבו הטמפרטורה הינה מינוס שבע מעלות. מגיעים מתלבשים בבגדים חמים וכובעים או ב"וואנזי" מדליקים ונכנסים דרך דלת כבדה לחלל שבו יש בר מפוסל מקרח ,פסלי קרח,שולחנות קרח. בהינף דלת עוברים למימד אחר בו הכל קפוא. המקום מואר בקשת של צבעים משתנה ומרגיש קצת כמו להיות בחלום.  שווה לנצל את המבצע מיוחד למשפחות מדי יום בין השעות השעות חמש וחצי עד שמונה משלמים כ – 500 באט למשפחה, המחיר כולל משקה חינם לכל אחד.
מסתבר שיש שני ברים כאלה בסמוי אנחנו היינו באחד מעט מרוחק וכנראה מיושן יותר לכן קצת התאכזבנו המקום לא מתוחזק היטב והפסלים נראו קצת מרוטים ועייפים. החוויה עצמה מאד נחמדה ומשעשעת לא הייתי מוותרת אבל הייתי מחפשת את החדיש יותר.

בדרך חזרה נפגשנו בשוק אוכל גדול שנמצא ברחבה של קניון סנטרל פסטיבל סמוי, לקניון לא נכנסנו אבל הוא נראה גדול ומזמין. אנחנו בילינו ברחבה הגדולה למרגלותיו בשוק התוסס והצבעוני. שם אכלנו את ארוחת הערב. המחירים פשוט מצחיקים ויש המון אפשרויות טעימות ומגוונות. עושר קולינרי מרהיב והמון אנשים מסתובבים ומבזבזים אוירה קרנבלית שכזו , כיפית מאד.

סלט סום טאם שהכינו לנו על המקום בשוק האוכל

למחרת יותיק הכדורגלן הלך עם אבא שלו ל"כדורגל גולף" – משחק משעשע בו מכניסים כדורגל לחורים כמו בגולף. הם מאד נהנו, המחיר כולל איסוף מהמלון, את המשחק עצמו, מחזיקי מפתחות, שתיה קלה וחזרה למלון בערך שעה וחצי כל הסיפור.
אני הלכתי לשיעור יוגה שהיה כאמור מצוין וחזרתי מחודשת
עשינו לנו המשך יום רגוע ובערב שהיה בעצם הערב  האחרון שלנו הלכנו לחגוג במסעדת המלון שלנו "דר פרוג" – יופי של מסעדה, איטליה בתאילנד. ברגע שהתיישבנו הגישו לנו גרסיני עם שמן זית  וטפנד זיתים (נראה לי שהיה טעים המנה הוחרמה על ידי היותיק ). הזמנו פיצה ופסטה תוצרת בית אכלנו רביולי וניוקי נהדרים ונימוחים. הילדים רצו לחזור לחדר ואנחנו נשארנו על המרפסת והזמנו "קיט קינוח" שזה אומר אספרסו , דג'סטיף לבחירה וטראפל שוקולד גדול שהוגש עם ריבת פטל ביתית קינוח הברקה. המחירים יחסית לתאילנד לא זולים אבל בהחלט שווה את הכסף. שרות ללא דופי , אוכל טעים ואוירה נעימה ורומנטית גם אם לא מתארחים במלון שווה קפיצה (לאורחי המלון יש מסתבר 20 אחוז הנחה)
נחמד להיות תיירים לפעמים בסך הכל סמוי הפתיע אותנו לטובה אולי כי באנו עם אפס ציפיות.
היה משהו מרענן בעשייה, חוויה מעט יותר עירונית אבל עדין בתוך הנוף המשגע של האיים בתאילנד.
בנקודת הזמן הזו של הטיול אני יכולה להגיד שהילדים הסתגלו למצב טיול מאד מהר יחסית  והם מנצלים כל רגע בחירות הכמעט בלתי מוגבלת שניתנה להם. אני לא יודעת כמה הם רואים בזה חוויה מעצבת חיים אבל אני רואה ניצנים של שינוי בקבעונות שהבאנו איתנו מהארץ.
אם רצינו להשיג זרימה , הסתגלות אז ככל שמשנים את המיקום אני רואה איך זה מחלחל ונהיה יותר קל.

מסמוי טסנו לבנגקוק החוויה הכי נחמדה בבנגקוק היתה שדה התעופה היפיפייה של סמוי .טוב נו לא באמת אבל די קרוב למציאות. בנגקוק תפסה אותנו בהפתעה הגענו אליה לשלושה ימים גשומים. העיר סגרה עלינו, היא ענקית ומזוהמת להגיע מהאיים לבנגקוק זה לא פשוט. אני מניחה שככה הרגיש אדם שנזרק מגן העדן. החלטנו שבורחים ממנה מהר ככל האפשר. את היום היחיד שהקצבנו לה בילינו בתוך מתחמי הענק של סיאם וה MBK זה היה יום ארוך ומלא טעמים מצאנו בסיאם שוק אוכל, חנות אוכל ענקית ועוד פינוקים כמו שוקולד גודייבה. הילדים בילו ב"ארקייד" משחקי וידאו מטורף עם משחקים שכמותם לא ראיתי בחיי . המקום היה הומה אדם פגשנו שם גיקים אסיאתים שיצאו ישר מהסרטים, מקום הזוי. (MBK קומה 7 )
לנו במלון דירות, קיבלנו דירה ענקית מאובזרת היטב כולל מכונת כביסה. במלון יש בריכה וחדר כושר והוא נמצא קרוב מאד לתחנה של רכבת "הסקיי טריין" כך שקל להתנייד. הוא נמצא גם מטר מרחוב תוסס מלא מסעדות (אכלנו בו ארוחת ראמן מדהימה במחיר מצחיק, מסעדה מאד מומלצת).

מצגת זאת דורשת JavaScript.

וכך תם ונשלם פרק תאילנד אור לשבע בבוקר הגיע למלון נהג המונית שהזמנו כדי שייקח אותנו לגבול קמבודיה .
עולים מדרגה  בסקלת ההרפתקאות.

ובפעם הבאה פוסט בקמבודיה הכולל:

מסע בזמן
הרהורים על חשמל
ושביתת נשק עם פחד החרקים שלי
©

 

 

מודעות פרסומת