לישון או לא לישון זאת השאלה

אלה הרת גורל האם להניח את היום שהיה מאחוריי או שמא להיכנס למיטתי , להתכרבל בכרית ולחלום

את אותו היום ממש שהנחתי מאחור.

או אולי למשוך עוד קצת, לשים גפרורים בעיניים רק בשביל לדעת שחייתי קצת בשבילי ביום הזה.

יש משהו בשעות המאוחרות שמתגנב אליי , נכרך לאיטו עלי כצמח מטפס וגורם לי לרצות לגנוב

עוד כמה דקות של שקט. הבית קולותיו נדמו , נשאר אור קטן צהבהב ונשימות מתוקות קטנות.

תראו אותי

ראו אותי -מופע הארנבות של ד"ר קספר

איך להתחיל ?

הפורמט הקלאסי יהיה לכתוב שלום יומני היקר, אבל זה מרגיש לי קצת אייטיז ישר זורק אותי לזיכרונות ילדותי שרועה על מיטת היחיד נושכת את קצה העיפרון הצהוב וחולמת בהקיץ.

לא משנה כמה שנים עוברות בסוף אני מוצאת את עצמי בשעות הקטנות של הלילה כותבת. לתחושתי אולי האינטרנט זה הפורמט המנצח עבורי , כזה שלא גורם לי להגיש משועבדת.