קופנגן here we come

בקופנגן התאהבנו לפני 14 שנים בערך כשבילנו ירח דבש בתאילנד. לא בגלל הוייב הישראלי בחוף האד רין או בגלל מסיבות הפול מון אלא דווקא בגלל השלווה שמצאנו שם. בזמנים ההם שכרנו בונגלו ריק לגמרי מלבד מזרון ואמבטיה שבה זרמו בברזים מים קרים בלבד. לבונגלו הזה היה את המיקום המושלם ביקום, שורה ראשונה על חוף הים, שלוש מדרגות + עשרה צעדים לתוך מי הים הלוהטים. המיקום פיצה על כל אי נוחות "לכאורה" . לכאורה כוון ש*לנו* היה נח ומפנק להירדם כל לילה לרחש הגלים ולקום כל בוקר לטבילה בים, רצינו שלא יגמר לעולם. מטבע הזיכרונות הרגשנו שנכון להתחיל את המסע שלנו בקופנגן, מצד אחד להתנתק מהעולם הסואן העירוני שלנו ומצד שני להתחיל בכיף פשוט, בחיבור לטבע וגירויים נעימים ממלאי מצברים בלי רדיפת אטרקציות.
לשבוע הראשון העדפנו להזמין מקום מראש בבית מלון וזאת כדי לנחות ברכות עם שני ילדים ויותר מדי תיקים. האתר החביב עלי להזמנת מלונות הוא: בוקינג,בו אני משתמשת כבר כמה שנים בהצלחה יתרה. אני משתדלת להצליב פרטים על המלונות עם הביקורת בטריפאדויסור או להזין את שם המלון בגוגל ולראות אם יש עוד ביקורות. גם את הביקורות כדאי לקרוא בצורה מדוקדקת ולסנן את התוכן שלהם לדוג מהן את המידע שרלוונטי לכם. למשל מיקום, איכות ווי פיי, ניקיון וכו' .מכיוון שהזמנו מספר חודשים מראש ביצענו הזמנה לכמה מקומות במקביל ומדי זמן מה חזרנו לאתר לראות אם אנחנו עדין מתלהבים מהמקום. רוב בתי המלון בתאילנד מאפשרים ביטול חינם עד תאריך סמוך למדי למועד הלינה. בסוף החלטנו להמר על מקום אחד שנראה לנו מושלם עבורנו. מדובר באתר נופש שנמצא רחוק ממרכז האי סמוך לחוף ששמו "האד יאו" שם המקום הוא: "High life bungalow"

בריכה

הבריכה במקום האירוח

שקיעה

שקיעות מטורפות

מצגת זאת דורשת JavaScript.


ההימור השתלם לנו בנקודת הזמן הזאת שבה רצינו להשיל מעלינו את העולם המערבי ולהיכנס לאווירת חופשה זה היה בדיוק כל מה שחיפשנו. עיר מקלט שאפשר להגיע אליה ופשוט למצוא מנוחה ונחת. מהרגע שהגענו הרגשנו בבית. הצוות נחמד מאד, נכון לסייע בכל דבר ובחלקו דובר אנגלית. כל מה שצריך מתבצע במקום. חדרים נקיים מרווחים יחסית לא מפנקים אבל נוחים. בחדר יש מרפסת עם ערסל ,שולחן וכסאות. יש מקרר קטן, טלוויזיה ומזגן. אינטרנט יש בשטחים הציבוריים אבל הצלחנו לקלוט גם בחדר. חסרון אחד מהותי שמצאתי, איכות המיטה שהיתה לי לא נוחה והרגשתי את הקפיצים היטב. שאר המשפחה ישנה כמו תינוקות בבטן אימם ואני הדבקתי לעצמי בראש את הכינוי הנסיכה על העדשה…
המדיניות במקום הוא שלכל חדר יש פנקס קטן וכל מה שמזמינים דרך המלון החל באוכל וכלה בכביסה רושמים בפנקסון בסוף השהות משלמים על הכל. לנו הסידור הזה היה מאד נח וזה גורם להרגשה חמימה וביתית.

כל מה שהיינו צריכים להזמין או לארגן עזרו לנו במלון והזמנו דרכם מוניות,טיול מאורגן , כרטיסים למעבורת, ציינג' לכסף, כביסה (50 באט לקילו = 5 ש"ח ) חוזרת מקופלת ומסודרת תוך 24 שעות. המסעדה במלון סטנדרטית בסגנון התאילנדי ויש לה תפריט ענקי. האוכל בסדר, לא מיוחד או מענין או איכותי במיוחד אבל עושה את העבודה אכלנו במלון לא מעט.

מיקום המלון מעולה, הוא בנוי באופן מדורג על צוק שמשקיף לרצועת חוף קסומה של כחצי קילומטר. ובחלל המרכזי של מקום האירוח יש המון פינות חמד כיפיות לרביצה, המקום מטופח נקי ומזמין. במרכזו יש בריכה שממוקמת ממש על הנוף והמים הכחולים הצלולים מתחברים עם הרקיע והים שנראים במרחק.  כאמור המלון בנוי בצורה מדורגת אז יש לא מעט מדרגות אל החדרים ומהם. לנו זה לא הפריע , קיבלנו חדר קרוב יחסית לחלל המרכזי.  הירידה לים היא מאתגרת קלות הרבה מדרגות קצת תלולות אבל זה לא משהו שמנע מאיתנו לרדת פעמיים שלוש ביום לחוף המשגע.

החוף עצמו חלומי. חול לבן, מים כחולים. חוף קטן ואינטימי תחום בין שני צוקים. יש מספר מסעדות חוף מדליקות עם אוירה טובה. אפשר לשכור קיאק או סאפ. אחר הצהריים החוף מתעורר מגיעים אנשים יש רשת של כדורעף חופים, כדורגל, מוזיקה והפי האוור בה מחיר האלכוהול מוזל, שווה לתפוס איזה משקה ולשבת לחכות לשקיעות המדהימות בצד הזה של האי. על החוף יש שלושה מקומות לעשות מסאג'.

כך בדיוק דמיינו את הנחיתה, קרקע פוריה ורגועה למעבר לאוירה של טיול , לשכוח את העולם האינטנסיבי שעזבנו מאחור. מקום שבו לכאורה אין זמן. שהינו שבעה לילות ומובן מסוים זה היה כמו יום אחד ארוך אין לזמן באמת משמעות. הילדים הלכו לישון מתי שרצו , קמו מאוחר אכלנו ארוחת בוקר בצהריים , פעלנו על מי מנוחות.
יום אחד לקחנו מונית למפלים בקופנגן זה היה טיול חביב לא ארוך מדי עם עליה מתישה שילוב של המון מדרגות ומאתיים אחוזי לחות הוא לא קל אבל מצד שני בסוף חיכה לנו מפל קטן וחמוד והרגשת סיפוק.
ביום אחר השכמנו קום ולקחנו טיול יום מאורגן 42 האיים – המליצו לנו במלון על חברת "orion" חברה מקומית. מחיר טיול כזה הוא כ – 2000 באט והוא כולל הכל העברות מהמלון , אוכל , כניסה לשמורה, ביטוחים וכל מה שצריך. מתחילים בבוקר בשייט , הסירה עוצרת בים וניתן לקפוץ ולשנרקל  (הם מספקים ציוד וחליפות הצלה ). יש שתיה חמה וקרה חופשי על הסיפון , פירות ועוגיות. משם ממשיכים בשייט, מפליגים לכיוון שמורת טבע שבה ניתן לטפס ( מדרגות מלחיצות למדי ) ולראות לגונה מרהיבה – אחד הנופים היפים בעולם. מי שמעוניין יכול לשכור קיאק בתוספת תשלום ולהגיע לאחר חתירה של כחצי שעה מחוף קטן סמוך לחוף שבו נמצאת הלגונה. בין לבין יש ארוחת צהריים בופה של אורז פשוט , קארי ירוק עם טופו וירוקת ושניצלונים פשוט אבל טעים למדי.  חוזרים לסירה ומפליגים לעוד שמורת טבע שלה חוף מושלם ושני טיולים מאתגרים לבחירה: טיפוס לא פשוט למערה או טיפוס של כ – 700 מדרגות לנקודת תצפית. חוזרים לסירה ומפליגים חזרה למזח בקופנגן. יש סנדוויצ'ים להרכבה עצמית וכל הזמן שתיה קלה ופירות. הטיול מתקתק ובסה"כ אחלה חוויה.
בנוסף שכרנו סאפ כמה פעמים הילדים התאהבו בפעילות הזו
בילינו הרבה בבריכה ובים
לקינוח לקחנו את הילדים למסיבת פולמון בחוף האד רין בקופנגן. הגענו בסביבות השעה חמש אחר הצהריים, הסתובבנו קצת ברחובות ובחנויות שסובבות את החוף. יש אוירת באז שמחה באוויר כולם רוכשים חולצות,כובעים, אביזרים ניאונים למסיבה. מיליון באסטות של קעקועים צבעוניים זרחניים ,צבעי מלחמה. לבוא מהגן עדן הפרטי שהיינו בו, שיא השקט והרוגע לתוך כל הבלגן הזה היה מעבר משעשע הילדים נדלקו וישר נכנסו לאוירה השמחה הזאת. קצת אחרי שבע בערב ירדנו לחוף והמסיבה התחילה להתניע. החוף הוא ארוך ובכל מקטע שלו יש מוזיקה אחרת וווייב שונה. יש מופעי אש, מוזיקה מודרנית , מוזיקת טראנס. השתוללנו , רקדנו על החוף עם הילדים , צבענו את עצמנו היה משחרר, מצחיק וכיפי חוויה מעולה. באחת עשרה בלילה ברחנו עת הגיעו לחוף נחילי אנשים.
פול מון

מוכן לפול מון
זה בלתי נתפס איך תוך כמה ימים החיים של הבית נראו כאילו היו לפני המון שנים, כל כך קל להיסחף לתוך הרפתקה שכזו. כאילו מישהו כיבה כפתור בראש של כל הצ'ק ליסט שמדי יום הייתי משועבדת לו. לקום בבוקר יקיצה טבעית , להתחיל כל בוקר בנשימה עמוקה לדעת שמחכה יום חדש ולא לחכות רק לעבור אותו.

לפני שיצאנו מגבולות הארץ לא חשבתי יותר מדי על איך זה יהיה ,ירגיש. פחדתי לדמיין בראש,
הייתי עסוקה באיך תהיה הנסיעה עצמה, כמה קשה יהיה לילדים כהרגלי הייתי תפעולית דאגתי לכל המסביב כדי לא להתמודד עם הדמיון. אבל ממש ברגע שהגענו והתמקמנו בביתנו המאולתר הראשון החלטנו בלי לומר מילה לתת למסע לנהל אותנו ופחות אנחנו אותו.

בסופו של השבוע הראשון למדנו כמה דברים:
1. בית זה מושג אבסטרקטי שלא כולל ארבע קירות
2. הילדים שלנו יותר עמידים ממה שחשבנו והסתגלו מאד מהר למצב החדש
3. לא חייבים לעשות הרבה אבל אם נמצאים ממש בהוויה של מה שעושים מרגישים שחווינו המון.
4. זה לוקח זמן אבל בצעדים קטנים אפשר ללמוד כל כך הרבה ולשפר את מערכת היחסים המשפחתית. (מדיניות ללא פלאפונים בעת עשיה או בארוחות וגם משחקים משותפים זה מקום טוב להתחיל)

שבוע שלם בקופנגן חלף בניסיון לסכם במילים מה עשינו זה נשמע מעט אבל בפועל זה היה שבוע מאד מהותי של הסתגלות, בדיקה של מצב חדש, תרגילי תקשורת והרבה הרבה חופש במלוא מובן המילה.

התחנה הבאה שלנו הייתה ביקור באי קוטאו – שהינו שם כחמישה ימים קסומים. אוירה שונה מקופנגן. כולנו מאד אהבנו את השבוע שבילינו שם חוויות מקוטאו ניתן לקרוא בעמוד https://www.facebook.com/plugins/post.php?href=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2Fpermalink.php%3Fstory_fbid%3D1560245783995064%26id%3D315607905125531&width=500">זוויות בפייסבוק

בפוסט הבא – השיבה לקופנגן , תובנות של טיילים מתמקצעים וחוויות נוספות.

©

 

 

מודעות פרסומת